--- סוף עמוד 119 ---
לקבל החלטה העומדת בניגוד לרצונם של מי מבני הציבור. אין בו אלא מתן הכשר להחלפת שלטון החוק באנרכיה. על-כן, זהו שיקול פסול לחלוטין. מקומו לא יכירנו במשטר דמוקרטי החפץ חיים.
46. נימוק זה שבפי המשיבים האמורים, מחזיר אותי לדברים שציטט חברי השופט טירקל בפרשת סיעת מרצ הנ"ל [74]. מדובר בדברים שנכתבו על-ידי פרופ' דוד הד לעניין מהותה של סובלנות:
"'סובלנות היא מעצם טיבה עמדה פרדוקסלית, שכן היא תובעת הימנעות מהפעלת כוח כנגד עמדות ומעשים הנתפסים כבלתי מוצדקים, מגונים או שליליים. מדוע עלינו לסבול השקפות וביטויים הנראים לנו מוטעים בעליל ואפילו מתועבים...?
התשובה בדרך כלל לשאלה זו היא שזו הדרך היחידה לקיים חברה פלורליסטית שבה אין הסכמה על ערכים פוליטיים, דתיים או מוסריים' (מתוך הקדמה לספרו של ד"ר ר' כהן-אלמגור, גבולות הסובלנות והחירות: תיאוריה ליברלית והמאבק בכהנאות (נבו, תשנ"ד) 13)" (שם, בעמ' 835).
דברים אלה יפים גם לענייננו. אכן, הסובלנות ההדדית והפשרה הן הדרך לקיים חיים בצוותא בחברה רב-גונית כמו החברה הישראלית, ובמקום כה מורכב כמו העיר ירושלים. אך החובה לנהוג בסובלנות אינה חובה חד-סטרית. היא אינה חלה רק על בני הקהילה החילונית. היא חלה גם על בני הציבור החרדי, המבקש כי יכבדו את רגשותיו ואת אורחות חייו. גם על בני ציבור זה לנהוג בסובלנות כלפי תופעות אשר הם מתנגדים להן. רק בדרך של סובלנות הדדית ניתן להשיג חיים משותפים אמיתיים, המשקפים פשרה אותנטית. על מהותה של סובלנות כנורמה הדדית עומד הנשיא שמגר בפרשת הופמן הנ"ל [39], שם הוא אומר (בעמ' 354), כי:
"...יש לזכור, כי הסובלנות והסבלנות אינן נורמות בעלות מגמה חד-סטרית, אלא הן נורמות היקפיות ורב כיווניות... סובלנות אינה סיסמה לצבירת זכויות, אלא אמת מידה להענקת זכויות לזולת. סוף דבר, סובלנות חייבת להיות הדדית. מפגנים כוחניים השאובים לעתים מנוהגיהן של חברות אלימות, ממערב או ממזרח, אינם הולמים אותה".
--- סוף עמוד 120 ---
והשופט ברק אומר בע"א 105/92 הנ"ל [20] (בעמ' 211), כי:
"אכן, הסובלנות היא ערך מרכזי בסדר הציבורי. אם כל יחיד בחברה דמוקרטית יבקש לממש את מלוא מאווייו, סופה של החברה שלא תוכל לממש את מיעוטם של המאוויים. חיי חברה תקינים מבוססים, מטבע הדברים, על ויתור הדדי ועל סובלנות הדדית. הסובלנות היא מטרה ואמצעי גם יחד. היא מטרה חברתית, שאליה יש לשאוף. היא אמצעי לאיזון בין מטרות חברתיות אחרות...".