פסקי דין

בג"ץ 5016/96, 5025, 5090, 5434 חורב ואח' נ' שר התחבורה ואח', פ"ד נא(4) 1 - חלק 92

13 אפריל 1997
הדפסה

לכן, הסדר חוקי המושג בכוח הזרוע שהפעיל חלק מן הציבור, אינו פשרה. הוא אינו משקף סובלנות. הוא משקף כוחנות. הוא חושף את תהליך קבלת ההחלטות לדפוס חוזר של כניעה לאלימות. על הסכנות הטמונות בדפוס כזה עמד השופט זילברג בבג"ץ 155/60 הנ"ל [64], אשר קבע, כי (בעמ' 1512):

"היום – טוענים לפנינו – עלולות לבוא הפגנות ומחאות מצד החוגים הדתיים של האוכלוסיה; מחר יבואו ויטענו כי החוגים האנטי דתיים של האוכלוסיה יתפרעו ויפרו את הסדר אם העיריה תיענה לדרישות הדתיים. זו היא חרב פיפיות מסוכנת עד למאד, העלולה להסגיר את המוסדות הציבוריים לידי הטרור של הרחוב".

לצערי, מנסיבות העניין עולה הרושם הברור כי החלטת השר הנדונה בענייננו משקפת תפנית מסוכנת מבחינה זו. עובר לקבלת ההחלטה, הנתונים האובייקטיביים באזור רחוב בר-אילן נותרו כשהיו במשך שנים. עמדתה המקצועית של הרשות הנוגעת בדבר, היא המפקח על התעבורה, הייתה ברורה וחד-משמעית נגד סגירת הכביש. הדבר היחיד שהשתנה היה התגברות הפעולות האלימות במקום, על-ידי בני הציבור החרדי, והפיכתן לשיטת פעולה שהיא עניין של קבע. על רקע זה, נתקבלה החלטת המפקח על התעבורה, לאחר שיחות שקיים עם השר, אשר מאוחר יותר אומצה, בשינויים מסוימים, על-ידי השר.

בכך טמונה סכנה גדולה. ביחסי חילונים-דתיים קיימים אזורי חיכוך רבים. חלק גדול מהם נוגע לענייני תחבורה בשבתות ובמועדי ישראל. בקבלת ההחלטה האמורה, בעקבות הפעולות הבלתי חוקיות אשר ננקטו על-ידי מי מבני הציבור החרדי, יש משום איתות, כי הפרת החוק ונקיטת אלימות עשויות להשתלם. כפי שציינתי בעניין סיעת מרצ הנ"ל [74], "כניעה למאיימים באלימות מצביעה על חולשה ומעודדת איומים ואלימות נוספים, עד כי קשה לצפות באיזה שלב ובאלו נסיבות ייפסקו הם" (בעמ' 830). על הרשות לשבור מעגל קסמים זה, בטרם יהיה מאוחר מדי. עליה לשגר מסר ברור, כי האלימות אינה משתלמת. עליה למנוע את יצירת הרושם, כי בנקיטה רצופה של אמצעים

--- סוף עמוד 121 ---

בלתי חוקיים ניתן יהיה להשיג הישגים נוספים בתחום הנסיעה בשבתות ובמועדי ישראל, או בתחומים נוספים של יחסי דתיים-חילונים.

47. חברי הנשיא סבור שלאלימות ברחוב בר-אילן לא הייתה השפעה על ההחלטה שנתקבלה על-ידי השר בתפקידו כמפקח על התעבורה, ועל-ידי קודמו בתפקיד זה. חברי מבחין בין מקרה שבו האלימות גרמה לשינוי בעמדת הרשות המוסמכת לעיצומם של דברים, לבין מקרה שבו האלימות "רק" העלתה את הנושא הדורש הכרעה על סדר יומה של הרשות.

עמוד הקודם1...9192
93...148עמוד הבא