פסקי דין

בגץ 4330/93 ‎ ‎פריד גאנם‎ ‎נ' ועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין, פ"ד נ(4) 221 - חלק 10

13 אוקטובר 1996
הדפסה

--- סוף עמוד 233 ---
הראשון עלהחילופים בייצוג הלקוח. כך, למשל, נקבע בכללי האתיקה של קנדה כי הלקוח רשאי, לפי שיקול-דעתו, להפסיק את קשריו עם עורך-דינו. עורך הדין שהקשר עמו נפסק חייב לעשות ככל שיעלה בידו להעביר את העניין לטיפולו של עורך הדין החדש שבחר בו הלקוח, בלא יצירת קשיים. עורך הדין הנעבר חייב לבדוק, לפני שהוא מקבל עליו חובת ייצוג, שעורך הדין המעביר מסכים להעברה, התפטר או פוטר על-ידי הלקוח. ראוי לעורך הדין החדש לשכנע את הלקוח להסדיר את עניינו עם עורך הדין הקודם. אין בקיום חוב כספי ביחסי הלקוח עם עורך-דינו הקודם כדי להפריע בעבודתו של עורך הדין הנעבר לטובת לקוחו (ראה ., Ch(1987) canadian bar association, code of professional conduct Xii). הסדר דומה קיים באנגליה. הלקוח רשאי להפסיק את עבודת פרקליטו בכל עת ומכל סיבה. הוא רשאי להעסיק תחתיו את מי שנראה לו. על עורך הדין החדש להודיע לעורך הדין הקודם על העברת הייצוג. אחרי מתן ההודעה וקבלת ההוראות, על עורך הדין הנעבר להפעיל את מלוא השפעתו לסילוק השכר המגיע לעורך הדין המעביר (ראה f. Silverman, handbook of professional conduct for 183( 1992,.ed) nd 2,london) solicitorsהסדר דומה קיי באוסטרליה. כך, למשל, קובע הקוד האתי של מערב אוסטרליה כי הלקוח רשאי להחליף את עורך-דינו כרצונו. עורך-דין חדש, המגלה כי אם יקבל עליו את הייצוג יהא הדבר כרוך בהפסקת עבודתו של עורך-דין קודם אשר עסק באותו עניין, חייב להודיע על כך מיוזמתו לאותו עורך-דין (ראה 18.4and 17.1legal professional conduct, rules).
.18הטלת חובת הודעה לעורך הדין הקודם – במקום הדרישה לקבלת הסכמתו – הינה אמצעי מתאים להגשמת התכלית המונחת ביסוד כלל 27 לכללי הלשכה. בהטלת חובה על עורך הדין החדש להודיע על חילופי הייצוג לעורך הדין הקודם מוגשמת התכלית האתית המונחת ביסוד כלל 27 לכללי הלשכה; נמנעים חוסר הוודאות וחוסר הביטחון, ומובטח כי לא יהיה ייצוג כפול. תכלית זו מוגשמת תוך הפגיעה הקטנה ביותר בעורך הדין החדש ובלקוח. כל שנדרש מעורך הדין החדש הוא להודיע על הייצוג החדש. לא נמנעת מהלקוח האפשרות לבחור לעצמו פרקליט חדש כרצונו. לא נמנעת מהפרקליט החדש האפשרות להיענות לבקשת הלקוח. ודוק: גם אמצעי זה פוגע בחופש העיסוק של עורך הדין הקודם ובאוטונומיה של הרצון הפרטי של הלקוח. עם זאת, פגיעה זו היא כדין. חופש העיסוק והאוטונומיה של הרצון הפרטי אינם עכים מוחלטים. אלה הם ערכים יחסיים. ניתן לפגוע בהם לשם הגשמתה של תכלית ראויה. תנאי הוא כי הפגיעה תהיה שלא מעבר למידה הדרושה. תנאי זה מתקיים מקום שמוטלת על עורך הדין החדש חובת הודעה לעורך הדין הקודם. עם זאת, ייתכן שישנם אמצעים אחרים להגשמת התכלית הראויה, שגם פגיעתם שלהם בערכים המוגנים היא במידה הקטנה ביותר. לעתים קרובות ישנם מספר אמצעים הראויים כולם להגשמת התכלית. קיים לרוב "מיתחם" של אמצעים, אשר ביניהם יש לבחור באמצעי הראוי. בחירה זו נתונה בידי הרשות השלטונית, אשר לה הסמכות לנקוט אמצעים להבטחת המטרה. לרשות השלטונית מרחב תימרון בבחירת האמצעי הראוי (ראה ,[26] (1990) mckinney v. University of guelph 285atבית המשפט אינו עורך את הבחירה בין האמצעים השונים. בית המשפט בוחן אם הבחירה

עמוד הקודם1...910
11...14עמוד הבא