--- סוף עמוד 234 ---
שנערכה על-ידי הרשות השלטונית היא כדין. אין להסיק אפוא מפסק-דיננו זה, כי חובת ההודעה היא האמצעי היחיד להגשמת התכלית הראויה. זהו בוודאי אמצעי ראוי, אך ייתכן שהרשות השלטונית – בענייננו, זוהי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין – עשויה להעלות אמצעים ראויים אחרים. מכיוון שאמצעים אלה לא הוצגו לפנינו, לא נביע בהם כל דעה.
.19הגענואפוא לתוצאה כי כלל 27 לכללי הלשכה נגוע בחוסר מידתיות (או בחוסר סבירות) ועל-כן בטל. מכיוון שכך, אין לנו צורך לדון בטענות האחרות אשר העלו העותרים, כגון היעדר סמכות פונקציונלית להתקינו וניגודו לחוק-יסוד: חופש העיסוק. ניתוחנו לעניין כלל 27 לכללי הלשכה תופס במידה שווה גם לעניין כלל 28 לכללי הלשכה. כלל זה קובע כי אם נודע לעורך הדין, לאחר שהחל לטפל בעניין פלוני, כי העניין היה בטיפולו של עורך-דין אחר, עליו לעכב את המשך הטיפול ואל לו לחדשו, אלא לאחר שימציא לו הלקוח הסכמה בכתב של עורך הדין האחר, או שנתקיימו התנאים שבסעיף 27 לכללי הלשכה. הנה כי כן, כלל 28 לכללי הלשכה אינו אלא המשכו של כלל .27 כלל 27 לכללי הלשכה דן במקרה שבו נודע לעורך הדין החדש על טיפולו של עורך הדין הקודם בטרם נטל על עצמו את הייצוג, ואילו כלל 28 לכללי הלשכה חל מקום שנודע לעורך הדין החדש על קיומו של עורך-דין קודם לאחר שהחל בייצוג. שוני עובדתי זה אין בו כדי לגרום לשוני בהלכה. השיקולים שהביאו אותנו להכריז על בטלותו של כלל 27 לכללי הלשכה תופסים גם לעניין כלל 28 לכללי הלשכה. למותר לציין, כי פסק-דיננו עוסק בכלל 27 לכללי הלשכה, ואין בו כדי להכרי במישרין בתוקפם של כללים דומים – העשויים להתבסס על תכלית שונה הפועלת בסביבה נורמאטיבית שונה – הקיימים במספר מקצועות חופשיים (כגון לעניין חוקרים פרטיים (תקנה 17 לתקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית), תשל"ג-1972); רואי-חשבון (תקנה 1(12) לתקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשכ"ה-1965); שמאי מקרקעין (תקנה 1(12) לתקנות שמאי מקרקעין (אתיקה מקצועית), תשכ"ו-1966); מהנדסים ואדריכלים (תקנה 12 לתקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשנ"ה-1994)).
התוצאה היא אפוא, כי אנו עושים את הצו-על-תנאי למוחלט, במובן זה שאנו קובעים כי כלל 27 לכללי הלשכה אינו מידתי (אינו סביר) ואינו חוקי, ועל-כן בטל.
המשיבה 2(לשכת עורכי הדין) תישא בהוצאות העותרים (בבג"צ 4330/93) בסכום של 000, 5ש"ח, ובהוצאות העותרת (בבג"צ 196/94) בסכום של 000, 5ש"ח.
השופטת ט' שטרסברג-כהן: קראתי בעיון ובעניין את חוות-דעתו המאלפת של חברי הנשיא, וכמוהו סבורה גם אני כי כלל 27 לכללי הלשכה אינו סביר ואינו חוקי וכי על-כן הוא בטל. ברצוני להוסיף מספר הערות משלי: .1בא-כוח לשכת עורכי הדין ציין כי הכלל עוסק אך ורק ביחסים שבין עורכי הדין בינם לבין עצמם, ותכליתו "אתית" ולא "כספית". דבריו אלה מקובלים על הנשיא,