--- סוף עמוד 232 ---
שאלה זו מתבקשת מאליה: האמצעי הראוי הוא בקביעת נורמה משפטית, שלפיה מוטלת החובה על עורך הדין (החדש, הנעבר) – בטרם יחל בייצוג הלקוח – להודיע לעורך-דינו הקודם של הלקוח כי הוא נבחר על-ידי הלקוח להמשיך בטיפול בעניין שבו טיפל בעבר עורך הדין האחר. נורמה המטילה חובת הודעה מגשימה את התכלית האתית הראויה. היא מבטיחה את הוודאות באשר לייצוג הלקוח. היא מונעת מצב דברים שבו שני עורכי-דין – הן עורך הדין הקודם והן עורך הדין החדש – יטפלו בעניינו של הלקוח. חובת ההודעה מעניקה לעורך הדין הראשון מידע על העסקתו של עורך-דין חדש ומאפשרת לו הפסקת הטיפול בענייני הלקוח והעברתם לעורך הדין החדש. היא יוצרת את הוודאות הדרושה אצל עורך הדין החדש, שאין עורך-דין זולתו מטפל בענייני הלקוח. היא תורמת לסילוק כל אי-בהירות אצל צדדים שלישיי, כגון רשויות השלטון, באשר לייצוגו של הלקוח.
.16אמת, כלל 27 לכללי הלשכה מגשים תכלית אתית ראויה (מבחן התכלית מתקיים). זאת ועוד: קיים קשר ראציונאלי של התאמה בין האמצעי הננקט בכלל 27
לכללי הלשכה לבין הגשמתה של התכלית הראויה (מרכיב המשנה בדבר הראציונאליות במבחן המידתיות מתקיים). עם זאת, האמצעי הננקט בכלל 27 לכללי הלשכה להגשמת התכלית הוא מעבר למידה הדרושה (לא מתקיים מרכיב "המידה הקטנה ביותר" שבמבחן המידתיות). מרכיב זה אינו מתקיים, שכן כלל 27 לכללי הלשכה פוגע בערכים הראויים להגנה בדבר חופש העיסוק (של עורך הדין החדש) והאוטונומיה של הרצון הפרטי (של הלקוח) מעבר למידה הדרושה. האמצעי שנבחר בכלל 27 לכללי הלשכה משיג את מטרת הכלל תוך שהוא גורם לפרט – הן לעורך הדין (החדש) והן ללקוח – נזק מעבר לנדרש להשגת התכלית הראויה. כדי להשיג את תכלית הכלל די בחובת הודעה לעורך הדין הקודם של הלקוח. אין צורך במתן הסכמתו. דרישת ההסכמה של עורך הדין הקודם – להבדיל מן החובה להודיע לו – היא מעבר לנדרש. היא זו הפוגעת בערכים המשפטיים בדבר חופש עיסוק (של עורך הדין) והאוטונומיה של הרצון הפרטי (של הלקוח) – שבעבר עוגנו בהלכה הפסוקה וכים הם מעוגנים בנורמה חוקתית-על-חוקית מעבר לנחוץ. ניתן להגשים את התכלית הראויה בדבר מערכת יחסים ראויה בין פרקליטים, תוך הבטחת הביטחון והוודאות בייצוג הלקוח, בלא לדרוש את הסכמתו של עורך הדין המעביר, אלא בהסתפקות בהודעה אליו. דומה שחובת ההודעה נגזרת מחובתו של עורך הדין לשמור על כבוד המקצוע (סעיף 53 לחוק הלשכה) ומחובתו לפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות (סעיף 54 לחוק הלשכה). עם מתן ההודעה על-ידי עורך הדין החדש מוטלת חובה על עורך הדין המעביר לפעול לטובת הלקוח בנאמנות ובמסירות. במסגרת חובה זו עשויה להתעורר השאלה, באילו נסיבות מוטלת עליו החובה להעביר את המסמכים והנכסים שבידו – ושעליהם יש לו זכות עיכבון – לידי עורך הדין החדש (ראה על"ע 18/85 מימון נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, מחוז ירושלים [23] , בעמ' 525).
.17אכן, במשפט המשווה לא מצאתי הוראה מקבילה לזו המצויה בכלל 27 לכללי הלשכה. לעומת זאת, ניתן למצוא למכביר הסדרים המבטיחים הגשמת יחסי האמון הדרושים בין עורכי הדין ושמירת עניין הלקוח בלא לדרוש את הסכמתו של עורך הדין המעביר, ותוך הסתפקות בהטלת חובה על עורך הדין החדש ליתן הודעה לעורך הדין