--- סוף עמוד 231 ---
וחשיבותו של תפקיד עריכת-הדין הן לטובת האזרח והן לטובת המדינה..." (השופט עציוני בבג"צ 515/74 פלוני נ' מפקד משטרה צבאית חוקרת, צה"ל ואח' [2], בעמ' 174). עמד על כך השופט ח' כהן בכל הנוגע לייצוג נאשם בהליך פלילי, בציינו:
"בעולם משפטי כשלנו, שכל ההליכים מתנהלים בו לפי סדרי דין נוקשים ובשפת המסתורין של החוק והפרוצדורה, זכותו הראשונית והיסודית של כל נאשם היא, או צריכה להיות, שהוא מיוצג ע"י מי שיודע כזו התורה ומדבר לשון הסתר" (ח' כהן, "על זכויות הנאשם" הפרקליט כו (תש"ל) 42, 49).
זאת ועוד: בין עורך הדין ללקוחו קיימים יחסי אמון. עורך הדין צריך להעמיד בראש מעייניו את עניין הלקוח, תוך מניעת התחשבות בכל אינטרס אישי שלו. ללקוח צריך שיהא אמון מלא בפרקליטו. כאשר אמון זה מתערער, יש להעניק ללקוח את האפשרות להפסיק את הקשר עם עורך-דינו, תוך מתן אפשרות מלאה לבחירת פרקליט חדש בלא שהדבר יגרור "סנקציה" כלשהי. עמד על כך שוורץ (schwartz) בציינו: The client must rely entirely on the good faith efforts of the attorney" Complete confidence in the integrity and ability of the attorney and that in representing his interests. This reliance requires that the client have .absolute fairness and candour characterise all dealings between them To change legal representatives than might be tolerated these considerationsdictate that clients be given greater freedom ....in other employment relationships That there is an overriding need to allow clients[is] freedom to substitute attorneys without economic penalty the philosophy M. D. Schwartz, as a means of accomplishing the broad objective of fostering) r. C. Wydick, r. R. Perschbacher, problems in legal ethics public confidence in the legal profession ( 73( 1992,.rd ed 3,st. Paul) כלל 27 לכללי הלשכה פוגע באוטונומיה של הרצון הפרטי של הלקוח. הוא שולל ממנו את החופש לבחור בעורך-דין כרצונו. פגיעה זו היא קשה במיוחד באותם מצבים
- ועניינה של העותרת בבג"צ 196/94 הוא אחד מהם – שבהם תוצאות כלל 27
לכללי הלשכה הוא שאדם נאלץ לפנות לבית המשפט ללא ייצוג משפטי, שכן מכוחו של הכלל נמנעת ממנו העסקתו של פרקליט כלשהו.
.15הנה כי כן, תכליתו של כלל 27 לכללי הלשכה היא בהבטחת מערכת יחסים ראויה בין חברי הלשכה. מטרתה של מערכת יחסים זו למנוע מעורך-דין חדש לייצג לקוח בלא ידיעתו של עורך הדין שהועסק על-ידי הלקוח עד כה. בכך יובטחו הוודות והביטחון בייצוג הלקוח. מטרתו של הכלל אינה בשכלול גביית שכר הטרחה. על רקע תכלית זו, מהו האמצעי הראוי שיש לנקוט לשם הגשמת תכלית זו, וכל זאת מתוך עמידה על העיקרון, כי האמצעי הננקט יפגע במידה הפחותה האפשרית בחופש העיסוק של עורך הדין (החדש, הנעבר) ובאוטונומיה של הלקוח לבחור לעצמו פרקליט כרצונו? התשובה על