--- סוף עמוד 230 ---
הוא זכות אדם בישראל (ראה בג"צ 1/49 בז'רנו ואח' נ' שר-המשטרה ואח' [13]). בחברה דמוקרטית כישראל, חופש העיסוק הוא זכות יסוד של כל אדם (ראה: בג"צ 337/81מיטרני ואח' נ' שר התחבורה ואח' [14], בעמ' 353; בג"צ 338/87 מרגליות נ' שר המשפטים ואח' [15], בעמ' 114; בג"צ 1452/93 איגלו חברה קבלנית לעבודות צנרת בנין ופיתוח בע"מ נ' שר התעשייה והמסחר ואח' [16]). זכות זו – כזכותו של כל אזרח ותושב – זכתה למעמד חוקתי בישראל, בהיותה מעוגנת בחוק-יסוד: חופש העיסוק (ראה: בג"צ 726/94, 878כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' שר האוצר ואח' [17]; בג"צ 4746/92, 3385/93, . 4534g. P. S .D . Agro exports l. Tואח' נ' שר החקלאות ואח [18]; ע"א 239/92 "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' משיח ואח' [19]). לחופש העיסוק שני פנים: האחד, החופש "להיכנס" לעיסוק, למקצוע או למשלח יד. אקט שלטוני המונע כניסה לעיסוק, למקצוע או למשלח יד או המטיל תנאים על כניסה לעיסוק, למקצוע או למשלח יד פוגע בהיבט זה של חופש העיסוק. הפן השני של חופש העיסוק הוא החופש לפעול בגדריהם של עיסוק, של מקצוע או של משלח יד, בלא איסורים או הגבלות. אקט שלטוני המטיל הגבלות על דרך הגשמתם של עיסוק, של מקצוע או של משלח יד פוגע בהיבט זה של חופש העיסוק. כלל 27 לכללי הלשכה אינו מטיל מגבלות על הכניסה למקצוע עריכת הדין. הוא מטיל מגבלות על אופן הגשמת משלח היד. הוא פוגע בחופש העיסוק של עורך הדין (החדש, הנעבר). הוא מונע מעורך הדין שאליו פונה הלקוח מלייצגו, אלא אם כן באה לכך הסכמתו של עורך הדין הקודם של הלקוח. מניעה זו מלייצג את הלקוח פוגעת בחופש של עורך הדין לפעול בגדר משלח ידו. הוא מגביל את חופש הפעולה המקצועי של עורך הדין.
.14כלל 27 לכללי הלשכה פוגע גם באוטונומיה של הרצון הפרטי של הלקוח.
אוטונומיה זו של הרצון הפרטי מהווה ערך יסוד במשפטנו. היא מעוגנת כיום בהגנה החוקתת על כבוד האדם. במיוחד מוגנת האוטונומיה של הרצון הפרטי כפי שהיא באה לידי ביטוי בחירותו של אדם לבחור לעצמו פרקליט אשר ייצגו בבית המשפט (ראה בג"צ 193/67 קהווג'י נ' נציב בתי-הסוהר ואח' [20]). עמדתי על כך באחת הפרשות בצייני:
"...חירותו של כל אדם – פרי האוטונומיה של הרצון הפרטי – היא למנות לעצמו שלוח כרצונו. חירות זו היא בעלת חשיבות כאשר השלוח הוא עורך-דין. חשיבות מיוחדת יש לה, לזכות זו, כאשר הפרקליט מייצג את הפרט כנגד השלטון...
...
זכות הייצוג על-ידי עורך-דין מעוגנת, בין השאר, בסעיף 22לחוק לשכת עורכי הדין. .." (בג"צ 1843/93 פנחסי נ' כנסת ישראל ואח' [21] , בעמ' 717).
חירות זו למנות עורך-דין לייצוג בבית-משפט חשובה היא בכל שיטת משפט.
חשיבות מיוחדת נודעת לה בשיטת משפט אדוורסארית. הופעה ללא ייצוג עשויה ליצור חוסר איזון בין הצדדים, ופגיעה בתיפקודה של השיטה. "במדינה המודרנית המפותחת כאשר החקיקה מתערבת בפעולותיו היומיומיות של האדם מיום לידתו ועד יום מותו, עולה חיוניותו