--- סוף עמוד 229 ---
המידתיות. מרכיב זה קובע כי האמצעי שהשלטון בוחר בו חייב לפגוע בערכים ובעקרונות הראויים להגנה במידה הקטנה ביותר, "החייט המינהלי צריך לתפור את החליפה המינהלית באופן שתהא גזורה בהתאם למטרה המנה אותו, תוך בחירה באמצעי הפוגע פחות באדם" (בג"צ 3477/95 [7] הנ"ל, בעמ' 12). מכאן גם מרכיב המשנה השלישי של מבחן המידתיות, שעל פיו האמצעי השלטוני אינו ראוי אם פגיעתו בערכים ובעקרונות הראויים להגנה היא ללא יחס ראוי לתועלת שהוא מביא להגשמת התכלית.
.12חוקיותו של אקט שלטוני מותנית אפוא בשאלה אם האמצעי השלטוני הננקט -
ואשר מתאים (ראציונאלית) להגשמת מטרה ראויה – פוגע בערכים ובעקרונות הראויים להגנה שלא מעבר למידה הדרושה. הדרישה הינה כי המעשה השלטוני – אשר מתאים להשגת המטרה הראויה – יפגע בעקרונות ובערכים הראויים להגנה במידה הקטנה ביותר, וכי פגיעתו תהא ביחס ראוי לתועלת הצומחת מהשגת המטרה הראויה. מכאן הצורך לבחון את הערכים והעקרונות הראויים להגנה. רק מתוך התייחסות אליהם ניתן לקבוע אם האמצעי הננקט הוא מידתי. במרכזם של ערכים ועקרונות אלה עומדות זכויות האדם. אכן, מבחן המידתיות נועד להגן על זכויות האדם. עמד על כך שוורצה, בציינו: ...The main purpose of the proportionality principle is to give substance" ,j. Schwarze) " and meaning to the protection of fundamental freedoms .( 679( 1992,luxembour) european administrative law האקט השלטוני הוא מידתי רק אם הוא מגשים את התכלית הראויה באמצעים מתאימים, אשר פגיעתם בזכויות האדם היא הקטנה ביותר, ופגיעתם בזכויות האדם עומדת ביחס ראוי לתועלת שהם מביאים להגשמת התכלית. דבר זה נובע ממעמדן החוקתי של זכויות האדם, אשר אקט שלטוני אינו רשאי לפגוע בהן, אלא אם כן הוא "לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש" (פיסקת ההגבלה בחוקי היסוד בדבר זכויות האדם). דבר זה מתבקש גם מתפיסתנו הפרשנית, ולפיה הגשמת זכויות האדם היא התכלית (הכללית) של כל אקט שלטוני (ראה: בג"צ 953/87, 1/88פורז נ' ראש עירית תל-אביב-יפו ואח'; סיעת העבודה בעירית תל-אביב-יפו ואח' נ' מועצת עירית תל-אביב-יפו ואח' [11], בעמ' 329; בג"צ 693/91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים ואח' [12]). רק אם המעשה השלטוני פוגע בזכויות האדם במידה הקטנה (המתונה) ביותר, ופגיעתו בזכויות האדם עומדת ביחס ראוי (שאינו מופרז) לתכלית הראויה, ניתן לומר כי התכלית של האקט השלטוני – אשר תכליתה הכללית היא להגשים את זכויות האדם ותכליתה הספציפית היא להגשים את המטרות המיוחדות המונחות ביסודה – מוגשמת במידה הראויה. במונחים של סבירות ניתן לומר, כי מעשה שלטוני המגשים תכלית ראויה באמצעים הפוגעים בזכויות אדם מעבר למידה הדרושה, הוא בלתי סביר. הסבירות דורשת כי האמצעי השלטוני יהיה מידתי. רק כך מובטח איזון ראוי, הלכה למעשה, בין הערכים המתנגשים, המונח ביסוד עקרון הסבירות (ראה בג"צ 3477/95 [7] הנ"ל).
.13באילו ערכים ועקרונות פוגע כלל 27 לכללי הלשכה? נראה לי כי הערך המרכזי בו פוגע כלל 27 לכללי הלשכה הוא חופש העיסוק. מן המפורסמות הוא כי חופש העיסוק