--- סוף עמוד 227 ---
.9מסקנתי בדבר התכלית המונחת ביסוד כלל 27 לכללי הלשכה מייתרת את הדיון בשאלת החוקיות של התכלית לו הייתה זו קידום יכולתו של עורך הדין לגבות את שכר טרחתו. אכן, אילו סברתי כי ביסודו של כלל 27 לכללי הלשכה מונחת תכלית "כספית", וכי כל מטרתו אינה אלא ייעול בגביית חוב הלקוח לעורך-דינו, כי אז היה מקום לדון בשאלה הלא פשוטה, אם תכלית זו נופלת לדל"ת אמותיה של ההסמכה שניתנה למועצה הארצית של הלשכה להתקין כללים. אין לנו צורך לדון בשאלה זו, שכן מקובלת עליי עמדתה של לשכת עורכי הדין, כי התכלית המונחת ביסוד כלל 27 לכללי הלשכה היא זו הקשורה לאתיקה המקצועית הראויה ביחסים שבין עורכי-דין, ולא ליכולת הגבייה הכספית של עורך הדין.
מידתיות
.10תכלית ראויה היא תנאי הכרחי לחוקיות חקיקת משנה. אין זה תנאי מספיק.
תנאי הכרחי נוסף – שניתן לראותו כעומד על רגליו הוא או שניתן לראותו כהיבט של מבחן הסבירות – הוא, שחקיקת המשנה היא במידה הראויה. חקיקת משנה הפוגעת בערכים הראויים להגנה מעבר למידה הדרושה, ינה חוקית, גם אם היא נעשית לתכלית ראויה. זהו עקרון המידתיות השולט בכל החקיקה הישראלית (ראה: ז' סגל, "עילת העדר היחסיות (disproportionality) במשפט המינהלי" הפרקליט לט (תש"ן-נ"א) 507; י' זמיר, "המשפט המינהלי של ישראל בהשוואה למשפט המינהלי של גרמניה" משפט וממשל ב (תשנ"ד- נ"ה) 109, 130). הוא חל לעניין חוקתיות של חוק הפוגע בזכות אדם המוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (סעיף 8) וחוק-יסוד: חופש העיסוק (סעיף 4). הוא חל לעניין חוקתיותו של אקט מינהלי אינדיווידואלי (ראה: בג"צ 5510/92 תורקמאן נ' שר הביטחון ואח' [5]; בג"צ 987/94 יורונט קווי זהב (1992) בע"מ ואח' נ' שרת התקשורת ואח' [6]; בג"צ 3477/95
בן-עטייה ואח' נ' שר החינוך, התרבות והספורט [7]; בג"צ 4702/94, 5190, 5448קאדם אל טאיי ואח' נ' שר הפנים ואח' [8] , בעמ' 851). הוא חל ממילא גם לעניין חוקיותה של חקיקת משנה (ראה בג"צ 28/94, 2917, 3113, 3674צרפתי נ' שר הבריאות ואח' [9]). אכן, כל פעולת שלטון צריך שתהא מידתית. כל פעולת מינהל צריך שלא תפגע בערכים הראויים להגנה מעבר למידה הדרושה. עמד על כך השופט זמיר, בציינו:
"המידתיות היא כלל מקובל וחשוב במדינות שוות, בענפי משפט שונים, ובכלל זה במשפט המינהלי. היא נוהגת במשפט ישראל מאז ומתמיד, בענפים שונים, לעתים מכוח התחיקה ולעתים מכוח הפסיקה. לאחרונה הוכרה המידתיות על-ידי בית-משפט זה כעיקרון שיש בו כדי להנחות ולהגביל את הרשות המינהלית בהפעלת סמכויותיה" (בג"צ 987/94 [6] הנ"ל, בעמ' 435).
וברוח דומה עמדתי בפרשה אחרת בצייני:
"עקרון המידתיות מקובל, הלכה למעשה, במשפטה של מדינת ישראל. הוא מופעל בענפי המשפט השונים...
...