15. יוער כי ההתמקדות עד הנה נעשתה בפעילות המשיבים ובעתירה לצו שימנע את פעילותם בתחום ה"ריידרים", אולם כוחו של האמור יפה גם לעניין גילוי המידע, שלא ברור מהו או עם סודות מסחריים כלשהם ביסודו, דבר שהמבקשים חפצים שהמשיבים יימנעו מלעשותו. אותו גילוי "מידע" הולך כאן יד ביד, דומה, עם איסור אי-התחרות, ודין העתירה לצו בעניין זה זהה במקרה כאן לדין העתירה לצו אי-תחרות (ועיינו: עניין טבעול, שנסב אף הוא על צמד התניות של אי-תחרות ואיסור גילוי מידע).
16. שיקול אחרון, היכול בנקל להביא כאן לדחיית הבקשה גם לבדו, הוא נושא תום הלב. כאן אנו נפנים לנושא הסכם דרך הלב-זברה, המדגים את שותפותם של הצדדים ב"נשף המסיכות" לכאורה שהצדדים שניהם לקו בו, בכל הנוגע למכרז המל"ל; חלק אינטגרלי מהסכם ההיפרדות שהמבקשים חפצים לאוכפו עתה בדקדקנות.
17. כאמור, הפעילות האחת שהמבקשים ראו לפרטה בבחינת פעילותם המשותפת של הצדדים היה אותו הסכם מיום 9.10.13 בין דרך הלב (בבעלותם המשותפת אז) לבין זברה (בבעלות כהן), לצורך השתתפות במכרז של המוסד לביטוח לאומי למתן שירותי דרך למוגבלי ניידות. בלא כחל וסרק הסבירו המבקשים את יסודה של ההתקשרות: "מאחר ו'דרך הלב' לא עמדה בתנאי הסף של המכרז הדורשים אחזקת רכבי גרר בכמות מסויימת, ואילו 'זברה' מילאה את תנאי סף אלה". ועוד הסבירו ש"סוכם כי 'זברה' תהיה זו שתעמוד בחזית המכרז של המל"ל כאשר 'דרך הלב' תעמיד את הידע ואשראי הכספי הדרוש למימון המכרז" (ס' 14 לבקשה). בהתאם להסכם שבין דרך הלב וזברה (נספח 4 לבקשה), כל הרווחים שתפיק זברה מן המכרז יועברו לדרך הלב. רווחים אלה עודם מופקים. הסכם המל"ל, ביארו הצדדים, נכרת בשנת 2013 אך משכו שלוש שנים ועוד שתי תקופות אופציה בנות שנה אחת, כאשר השניה שבהן מומשה לאחרונה ממש, עד לסוף שנת 2018. בהתאם להסכם ההיפרדות, חולקים עתה גלברסון וכהן ברווחים, שווה בשווה.
18. תיאורם הנינוח של המבקשים את שיתוף הפעולה שביניהם לצורך זכייה במכרז, כאילו המדובר בעניין שלא ייתכן בו כל פסול, מעלה תהיות קשות. כאשר רשות ציבורית עורכת מכרז ומציגה תנאי סף, על מגיש ההצעה, המתיימר להיות זה שיבצע את העבודה, לעמוד בתנאי הסף. אם למעשה כל תפקידו מתמצה בהגשת מסמכי ההצעה, ובפועל נותן השירותים הנהנה מרווחי מתן השירותים במכרז הוא אחר (לעתים, תמורת עמלה, לעתים, מתוך סידור אחר בין חברות קרובות), הרי שלפנינו מהלך החותר תחת עקרונות היסוד של דיני המכרזים. וביאר בית המשפט העליון: