החלטתו של בית המשפט המחוזי
8. בית המשפט המחוזי הנכבד דחה את בקשתם של המערערים, בקובעו כי הכונס פעל באופן סביר בכל הנוגע להסכם הפשרה, ולא הונע משיקולים זרים. בית המשפט המחוזי ציין כי בעת אישור הסכם הפשרה סבר הכונס כי לא ניתן יהיה למצות את גביית הכספים ממשרד הביטחון ללא עזרתה הממשית של סוללי קו התפר, סברה שתאמה את עמדת המערערים עצמם. בית המשפט קבע שאם לרמגיל היתה אפשרות להשיג ממשרד
--- סוף עמוד 5 ---
הביטחון את מלוא הסכום שנגבה, ולהותירו בכיסה, כל זאת ללא סיוע של סוללי קו התפר, כסברתם הנוכחית של המערערים, הרי שחזקה היא כי המערערים היו יודעים זאת והיו מתנגדים לניסיונו של כונס הנכסים להגיע לפשרה עם סוללי קו התפר. בפועל, המערערים הפנו את הכונס לסוללי קו התפר על מנת לקבל את עזרתה ואף אישרו במפורש את תוקף הסכם הפשרה עם סוללי קו התפר, במסגרת הסכם סילוק החוב עם הבנק. עוד ציין בית המשפט המחוזי הנכבד כי במהלך הדיון הוברר כי טרם שנקלעה רמגיל לכינוס, היא חתמה על המחאת זכות לטובת סוללי קו התפר (להלן: המחאת הזכות), מה שלכאורה היה בו כדי להפוך את סוללי קו התפר מנושה בלתי מובטח של החברה, לבעלת זכות מלאה בכספים. בית המשפט המחוזי קבע כי חשיפת קיומה של המחאת זכות מצדיקה לכאורה את ניסיונו של הכונס להגיע לפשרה עם סוללי קו התפר, כדי להימנע מעימות משפטי עימה, שסופו עלול היה להיות בכך שסוללי קו התפר היתה זוכה במלוא הסכום ממשרד הביטחון. על אף משמעותה המכריעה של ראיה זו, כך נקבע, נמנעו המערערים מלגלות לבית המשפט את דבר קיומה של המחאת הזכות ולא התייחסו אליה כלל בטיעוניהם. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי אינדיקציה נוספת לסבירות הסכם הפשרה היא שהבנק, כנושה המובטח, תמך בהסכם הפשרה, וממשיך גם היום לעמוד מאחורי הכונס, על אף שהוא המפסיד הישיר לכאורה מהסכם הפשרה, שכן במקום לזכות בפירעון מיידי של עיקר חובו, בדרך של קבלת כספים ממשרד הביטחון, הוא נאלץ לקוות כי יהיה בידי המערערים לסלק את יתרת חובה של החברה כלפיו.
9. נוכח האמור דחה בית המשפט המחוזי את בקשתם של המערערים וחייבם לשאת בהוצאות הכונס בסכום כולל של 40,000 ש"ח ובהוצאות הכנ"ר בסכום כולל של 10,000 ש"ח.
מכאן הערעור שבפנינו.
טענות הצדדים בערעור
10. המערערים טוענים למספר פגמים בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. הם מתמקדים בעצם התייחסותו של בית המשפט להמחאת הזכות לסוללי קו התפר, שעה שמסמך זה כלל לא הוגש כראיה. לטענת המערערים, ביום הדיון בבית המשפט המחוזי ביקש הכונס לצרף תצהיר הכולל מסמך הנחזה להיות המחאת זכות שניתנה לסוללי קו