לשיטת המשיבים, החלטתו של בית המשפט המחוזי מבוססת כדבעי, אף ללא קשר לשאלת קיומה של המחאת הזכות. לטענתם, בסמוך לפתיחת הליכי הכינוס, היו אלה המערערים שהפנו את המשיבים לסוללי קו התפר לצורך קבלת מידע ועזרה לצורך גביית הכספים מאת משרד הביטחון, לרבות בגין עבודות חריגות בסך מוערך של כמה מיליוני שקלים. בעת אישור הסכם הפשרה הכונס לא החזיק בחשבונות סופיים מאושרים לפיהם אישר משרד הביטחון תשלום לרמגיל. לטענתם, רשימת העיקולים אמנם התקבלה לפני אישור הסכם הפשרה, אך לא סיפקה פירוט בנוגע לכספים – בגין אילו מרכיבי העבודות עומדים כספים אלו ומה סכומם, אלא רק פירטה את העיקולים לזכות הנושים השונים. רק בתאריך 8.2.2006, כמעט שנה לאחר אישור הסכם הפשרה, קיבל הכונס לראשונה העתקי החשבונות הסופיים שעל בסיסם שולמה המפרעה. המשיבים מדגישים כי אין מחלוקת על כך שלמעשה רמגיל תפקדה כ"צינור" בלבד להעברת התמורה מהעבודות לסוללי קו התפר, וכי מבחינה מהותית כל זכותה היתה לקבלת עמלה בסך 2% מהתמורה.
המשיבים מצביעים מצדם עוד על מספר פגמים דיוניים שנפלו לסברתם בהתנהלות המערערים בדיון בבית המשפט המחוזי. לטענתם, הבקשה למתן הוראות, שבגדרה ניתנה ההחלטה מושא הערעור, כללה רק בקשה לגילוי מסמכים ומתן דו"ח בנוגע לניהול החברה בכינוס, וכי הדרישות הנוספות – להחזרת הכספים ששולמו לסוללי קו התפר כמו גם לפיטורי הכונס – התווספו רק בסיומה של תשובת המערערים לתגובת המשיבים. בנוסף לכך טוענים המשיבים כי על אף שהמערערים ביקשו כי בית המשפט ישיב לקופת הכינוס את הכספים שניתנו לסוללי קו התפר, המערערים לא צירפו את סוללי קו התפר כצד להליך. לבסוף, גורסים המשיבים כי הבקשה הינה
--- סוף עמוד 8 ---
תקיפה עקיפה של הסכם שאושר על ידי בית המשפט המחוזי וקיבל תוקף של פסק דין, והמערערים מושתקים מלהשיג עליו.
13. המשיב 3, הכנ"ר, טוען גם הוא כי יש לדחות את הערעור. הכנ"ר טוען כי המערערים מלינים כנגד ממצאים עובדתיים וכי אין מקום להתערבותה של ערכאת הערעור בהכרעות אלו. יתרה מזו, הכנ"ר טוען כי מידת ההתערבות של ערכאת הערעור בהחלטות בית משפט קמא לעניין מימוש נכסים במסגרת אכיפת שעבודים על ידי כונס נכסים היא מוגבלת, וכי אין במקרה זה עילה להתערבות במעשי הכונס. לגופם של דברים, הכונס טוען כי גם בהתעלם מהמחאת הזכות, החלטת בית המשפט הנכבד קמא תקפה בהתבסס על יתר הטעמים שנמנו בהחלטה, וביניהם העובדה כי המערערים היו בעלי המניות ברמגיל ועל כן הכירו היטב את היחסים בין הצדדים, ולא התנגדו להסכם בין הכונס לסוללי קו התפר.