52. לאור כל האמור אני קובעת שהתנאי השני של שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת התקיים אף הוא.
כמו-כן התקיים גם התנאי השלישי של ה"מודעות" לשימוש פסול זה.
אני קובעת כממצא עובדתי שעמאד היה מודע לחוב של בסמ"ה כלפי התובעת. למסקנה זו הגעתי כפועל יוצא מקביעתי בנוגע למעמדו של עמאד כבעל מניות פעיל בבסמ"ה. שוכנעתי שידו של עמאד הייתה בכל ועל כן גם אם לא לקח חלק פעיל בהתקשרות של בסמ"ה עם התובעת, לא ניתן לומר שהוא לא היה מודע לעסקה זו ולחוב שנוצר כתוצאה ממנה, לא ניתן לומר שהוא לא ידע לשם מה נמסרו השיקים של בסמ"ה לתובעת ומה הייתה יתרת החוב כלפי התובעת, בפרט בהינתן שמדובר בעסקה גדולה וביתרת חוב משמעותית ולא זניחה כלל של כ-2 מיליון ₪.
במאזן ההסתברויות הנדרש במשפט האזרחי גרסתה של התובעת מסתברת יותר. מה גם שעמאד לא סיפק גרסה כלשהי שתעמוד כמשקל נגד לגרסת התובעת. פרט לטענה שנדחתה על ידי לפיה היה עמאד בעל מניות פסיבי בלבד, וכן לטענה שעמאד לא נטל חלק בהתקשרות עם התובעת, לא נטענה על-ידי עמאד טענה ביחס לתובעת. אשר לטענה בנוגע להתקשרות החוזית עם התובעת – טענה זו איננה רלוונטית מכיוון שאין צורך שבעל מניות ייקח חלק בהתקשרות החוזית של החברה כדי שהוא יהא אחראי להתחייבות הנובעת ממנה.
53. בהקשר זה אומר שבכתבי טענותיו הדגיש עמאד את העובדה שהתובעת בחרה להתקשר עם בסמ"ה כחברה בעלת אישיות משפטית נפרדת, והסתפקה בערבותו האישית של ג'אברין בלבד ולא דרשה גם את ערבותו של עמאד. לשיטת עמאד די בכך כדי לפטור אותו מאחריות כלשהי לחוב. טענה זו איננה מתקבלת. אמנם נכון הדבר שאילו היה עמאד ערב אף הוא באופן אישי לחוב ניתן היה לחייב אותו מכוח יחסים חוזיים ישירים שהיו מתקיימים בינו ובין התובעת, אך אין זה אומר שבהיעדר יחס חוזי ישיר שכזה אין אפשרות להטיל על עמאד אחריות לחוב, אם מכוח דיני החברות הכלליים המטילים עליו אחריות להתחייבויותיה של החברה, אם מכוח דוקטרינת הרמת המסך ואם מכוח דיני הנזיקין ועקרון תום הלב.
54. לאור כל האמור אני קובעת כי הוכח שעמאד עשה שימוש פסול באישיות המשפטית הנפרדת של בסמ"ה והסתתר מאחורי מסך ההתאגדות מתוך ניסיון להתחמק מתשלום חובה של בסמ"ה לתובעת. עמאד וג'אברין יזמו יחדיו מהלך שנועד להרחיק את עמאד מהחוב. יתכן מאוד שהטריגר למהלך זה נבע מירידת המחירים הפתאומית במחירי הברזל אך עדיין לא ברור כיצד משבר עסקי זה גרם לקריסתה של בסמ"ה כליל, והאם אמנם קרסה בסמ"ה כליל וחדלה לפעול . טענת הנתבעים שמדובר בכשל עסקי תמים שמנע מבסמ"ה לשלם את החוב לתובעת לא הוכחה על ידם. בנסיבות אלה אני דוחה את גרסת הנתבעים (4-5) ומקבלת את גרסת התובעת.