21. התובעת מפנה לפסיקה התומכת לכאורה בטענתה שיש להרים את מסך ההתאגדות בין החברות עצמן ובפרט בין "מרכז הברזל" לבסמ"ה, ובין בעלי המניות לחברות.
לשיטת התובעת העובדה שמדובר בבני משפחה אחת תומכת בתוצאה של הרמת מסך ומקילה עליו.
22. מעבר לעילות להרמת מסך התובעת טוענת שבענייננו מתקיימות עילות לחיוב אישי של בעלי המניות גם בלי להרים את מסך ההתאגדות בשל עוולות של תרמית והצגת מצג שווא שעוולו הנתבעים כלפי התובעת במסגרת פעילותם בחברות השונות, שהן למעשה חברה אחת כאמור לעיל.
טענות הנתבעים:
טענות הנתבעים 4-5: עמאד ו"מרכז הברזל מועאוויה":
23. הנתבעים 4-5 טוענים שאמנם עמאד החזיק ב-50% ממניות בסמ"ה אך הייתה זו מחווה של רצון טוב לעזור לג'אברין לקבל אשראי גבוה יותר מהבנק מכיוון שהבנק הכיר את עאמד.
עמאד טוען שמעבר להחזקת 50% מהמניות לא היה לו כל חלק בפעילותה של בסמ"ה.
24. הנתבעים 4-5 מדגישים את העובדה שג'אברין חתם לבדו על ערבות אישית כלפי התובעת בקשר לעסקה ומציינים שכל ההתנהלות הייתה מול ג'אברין בלבד. כך גם עולה מעדותו של עד התובעת, מר עמירם ליזמי (להלן: "ליזמי").
25. עמאד מכחיש שחתם על המחאות של בסמ"ה שנמסרו לתובעת וטוען שההמחאות שהציגה התובעת נחתמו ע"י ג'אברין. התובעת לא הציגה ראיה שתתמוך בגרסתה לפיה החתימה היא של עמאד, ובפרט לא הוצגה חוות דעת גרפולוגית.
26. אשר לעובדה שעמאד חתם על שיקים של בסמ"ה שנמסרו לספקים שונים (ולא לתובעת) – עמאד טוען שהייתה זו מעין ערבות שלו לחובותיה של בסמ"ה לאחר שהשיקים שנמסרו לאותם ספקים חזרו. לא מדובר בפעולה מהותית.
27. ובאשר לנכונותו של עמאד לשאת בתשלום של 110,000 ₪ שבסמ"ה הייתה חייבת בו, הסביר עמאד שהיה זה משיקולים של רווח מול תועלת ובאותו מקרה הוא העדיף לשלם את החוב במקום לנהל הליך משפטי שגם לו עלויות לא מעטות. אין בכך משום הודאה באחריותו לחובותיה של בסמ"ה.
28. מכל מקום, טוענים הנתבעים 4-5 שבין בסמ"ה ובין התובעת היו קשרי מסחר מאז שנת 2005 והתובעת לא הלינה מעולם על בסמ"ה, שעמדה בהתחייבויותיה כלפי הספקים השונים שלה וביניהם התובעת.
29. בשל ירידה פתאומית במחירי הברזל בסמ"ה קרסה ולא יכלה עוד לפרוע את חובותיה. הסיבה העיקרית לקריסת בסמ"ה הייתה העסקה שנעשתה עם התובעת, בסך של 2 מיליון ₪ (העומדת בלב המחלוקת דנן), בתנאי "שריון" כך שמחיר הברזל נותר 7,500 ₪ לטון בזמן שמחירי השוק צנחו בצורה פתאומית וחדה. מדובר במקרה של חדלות פירעון פשוט ותמים ואין כל קנוניה. הוכח כשל עסקי אמתי.