40. בספרה "דיני חברות" עמדה חביב-סגל על משמעות המושג "הרמת מסך" ועל השינויים והתמורות שחלו ביישומו בשנים האחרונות בעקבות תיקוני חקיקה בחוק החברות ובפרט תיקון 3 לחוק. חביב-סגל עמדה על המתח שחווים המחוקק ובתי המשפט בין עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה ובין העקרון החשוב לא פחות שלפיו "חוזים יש לקיים", כך שבית המשפט מבקש למנוע מצבים שבהם מנצלים היזמים את ההפרדה שבין "כיס העושר" של החברה לבין כיסיהם הפרטיים כדי להתחמק מקיום ההתחייבויות שנטלו על עצמם בשמה של החברה (חביב-סגל, 288).
תיקון 3 לחוק החברות צמצם באופן משמעותי את השימוש בכלי של "הרמת מסך". ההסדר החדש מבטל את המבחן הגמיש להרמת מסך שהיה קיים קודם לכן בחוק, וכעת ניתן להרים את מסך ההתאגדות רק במקרים חריגים כאשר נסיבות העניין מצדיקות זאת. ההסדר מוסיף את היסוד הנפשי של "ידיעה". רק בעלי מניות שהיו מעורבים באופן פעיל בפעילות האסורה על פי סעיף 6 לחוק עלולים להימצא אחראים באחריות אישית לחובות החברה. כמו-כן ההסדר החדש יוצר הבחנה משמעותית בין בעלי המניות הפסיביים ובעלי המניות האקטיביים, המשתתפים בקבלת ההחלטות בחברה. ההפניה הקיימת בסעיף 6 בנוסחו הנוכחי לסעיפים 192-193 לחוק החברות מבהירה כי הרמת מסך כנגד בעלי מניות שליטה בחברה תהיה קלה יותר ביחס לבעלי מניות "קטנים" שחלקם ברווחי החברה הוא זניח ואין להם השפעה על מהלכי החברה וקבלת ההחלטות לגביה.
לאור העובדה שיסודות האחריות המתוארים לעיל הם מצטברים, הרי שבית המשפט לא יוכל עוד להיענות לבקשות להרמת מסך כעניין שבשגרה אלא רק במקרים מיוחדים וחריגים בהם יצליח התובע להוכיח את התקיימותם של כל היסודות כאחד (חביב-סגל, 320, 324).
יישום המצב הנורמטיבי למקרה שלפני:
41. חלק ניכר מראיות הצדדים ומחקירותיהם התייחס לשאלה האם עמאד הוא בעל מניות פסיבי או אקטיבי, כאשר מטבע הדברים התובעת ביקשה להראות שעמאד נטל חלק פעיל בפעילותה של בסמ"ה (הן כלפי התובעת והן כלפי ספקים ונושים אחרים) ומנגד עמאד ביקש להציג עצמו כבעל מניות פסיבי שהצטרף לחברה רק כדי לאפשר לה אשראי גבוה יותר, לבקשתו של ג'אברין, קרוב המשפחה שעמאד ביקש לעזור לו.
42. כאמור, עמאד החזיק ב-50% ממניותיה של בסמ"ה ועל כן יש לראות בו "בעל מניה מהותי" כמשמעות מושג זה בחוק החברות. על פי מסמכי ההתאגדות של החברה בעלי המניות הם גם, בין היתר, בעלי זכות הצבעה וזכות למינוי דירקטורים (בהתאם להיקף ההחזקה שלהם). על כן יש לראות בעמאד כבעל מניות שליטה, כמשמעות מושג זה בחוק.