--- סוף עמוד 11 ---
המערער, על כך שהתשלומים שהן משלמות לגורמים השונים – רשויות המיסוי, תאגידי כח האדם, קבלני המשנה שהעסיקו את המערער וחבריו, הינם תשלומים סופיים. הדרישה לשנות בדיעבד את כללי המשחק, ולהטיל על מי מהמשיבות חובה להנפיק תלושי שכר רטרואקטיביים, הכוללים בחובם את הדרישה להפריש מיסים בסכומים ניכרים, מבלי שהמערער נשא בהם, הינה דרישה שיש בה עזות מצח מן הדרגה הראשונה, וחוסר תום לב מובהק".
עיקר טענות העובד בתשובה לב.ס.ט בניה
22. העובד טוען כי בסיכומיה, ולמרות שלא ערערה על פסק הדין, תוקפת ב.ס.ט בניה קביעות עובדתיות שקבע בית הדין האזורי, כגון העובדה שהיא הייתה מעסיקתו בפועל. משלא הוגש ערעור על קביעות אלה, הן הפכו לחלוטות, ואין להידרש להן בשלב הסיכומים.
אף על פי כן ובבחינת למעלה מן הצורך, מציין העובד כי את טענותיה בדבר "שרשורו" לחברת צרור העלתה ב.ס.ט בניה רק בשלב התצהירים, וכי הוא התנגד להרחבת חזית. על פי סעיף 4א לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991, יש לראות את ב.ס.ט כמחזיקה באתר אותו הפעילה, ועל פי הוראת הסעיף יש לראותה כמעסיקתו אלא אם הוכיחה אחרת. ב.ס.ט לא הרימה את הנטל להוכיח כי הוא הועסק בפועל על ידי חברת צרור, בחרה שלא לשלוח לצרור הודעת צד ג' ולא לזמן את מנהלה רועי צרור לעדות, וזאת, ללא כל הסבר סביר.
נציין כבר כאן כי אין בהוראת סעיף 4א לחוק עובדים זרים רלוונטיות לנסיבות המקרה שלפנינו, בהיותה עוסקת באחריות בפלילים של מי שמחזיק אתר בניה, וענייננו כאן אינו במישור הפלילי.
23. העובד טוען עוד, כי על פי הדין, עובד זר אינו יכול להיות מעסיקו של עובד זר, ומציין כי הוא נתן הסבר סביר מדוע לא זימן את קיאן או את וו לעדות. כמו כן, על פי העדויות שנשמעו לפני בית הדין, שכרם של פועלי הבניין הסינים עלה לכ-800 ש"ח בערכי נטו ליום. מאחר שדרישתם של העובדים הסיניים היא לשכר בערכי נטו, והם אדישים לתשלומי מיסים, ברור כי תשלום חלק משכרם במזומן על ידי המעסיק בפועל נועד לחסוך למעסיק את תשלום המיסים, ולא לעובד.
הדיון בערעור והפניה למוסד לביטוח לאומי
24. כאמור, בתום הדיון שהתקיים לפנינו בערעור ניתנה החלטתנו לפיה התבקש המוסד לביטוח לאומי להודיע, האם נוכח המחלוקת המתייחסת לשכרו האמיתי של העובד
--- סוף עמוד 12 ---
והשלכותיה על סכום הגמלה שישולם לו, יש לו עמדה או בקשה כלשהי בקשר להליך זה. על תשובת המוסד עמדנו בפתח דברינו, בסעיף 2 לעיל. מתוך התשובה, נזכיר את הודעת המוסד, לפיה, הואיל והוא לא צורף על ידי העובד כצד להליך לפני בית הדין קמא, בו הובאו ונשמעו העדויות והראיות, אין באפשרותו לנקוט עמדה לגופו של עניין.