לשלמות התמונה נציין כי בהודעתו הוסיף המוסד וציין כי "ככל שיקבע כי למערער שולם שכר עבודה נוסף מעבר לשכר הנקוב בתלוש יידרש מעסיקו של המערער, הוא המשיב 1 לשלם את הפרש דמי הביטוח בעד השכר הנוסף וכן המוסד יהיה רשאי לפנות למשיב 1 בתביעה לתשלום הפרשי הגמלה כאמור בסעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995". בתגובה להודעה זו הגישו כל הצדדים הודעות בדבר הגורם האחראי מול המוסד לביטוח לאומי, ככל שיקבע כי לעובד שולם שכר נוסף.
מטבע הדברים, משהמוסד לביטוח לאומי לא היה צד להליך בבית הדין האזורי ואינו צד לדיון לפנינו, לא זה המקום לעסוק בחיובי הצדדים לעניין תשלום דמי ביטוח מכוח חוק הביטוח הלאומי, או בתשלום הפרשי גמלה על פי הוראותיו. הצדדים וכן המוסד לביטוח לאומי יפעלו בהתאם להוראות כל דין בקשר לכך.
דיון והכרעה
25. ראשית דבר נידרש בקצרה לטענת העובד, לפיה ב.ס.ט בניה אינה רשאית לתקוף את קביעותיו של בית הדין האזורי, מהטעם שלא הגישה ערעור. בקשר לכך נזכיר, כי כל עוד אין המשיב בערעור מבקש לשנות את תוצאת פסק הדין אלא את הנמקתו בלבד, אין הוא נדרש להגיש ערעור או ערעור שכנגד. במקרה שכזה רשאי המשיב בערעור לטעון טענותיו כנגד הנמקת פסק הדין, ועל בית הדין להיזקק לטענותיו ולהכריע בהן (ראו חמי בן-נון וטל חבקין, הערעור האזרחי, ע' 408 וההפניות שם (מהדורה שלישית, 2012), וכן ע"ר (ארצי) 45602-07-16 לוי - בית ספר למלאכה (4.6.2017)). משזהו הכלל, ממילא אין מנוס מלהיזקק לטענותיה של ב.ס.ט בניה, אף שלא הגישה ערעור.
26. סדר הילוכו של דיוננו בפסק הדין יהיה כדלקמן:
נוכח ההיבטים הרחבים של השאלות המתעוררות, נציג בפתח דברינו את ההסדרים הנורמטיביים העומדים בבסיס העסקתם של מהגרי עבודה בענף הבניין, לרבות בדבר הרקע לגיבושם. לאחר מכן נסקור את יישום ההסדר הנורמטיבי על נסיבות המקרה. כך נבחן את ההסכם בין סוראל ובין ב.ס.ט בניה, ואת השאלות הנוגעות לשכרו של
--- סוף עמוד 13 ---
העובד ודרכי תשלומו. בהמשך נעמוד על תבנית העסקתו של העובד, בתיאוריה, וכפי שהשתקפה במציאות. בסיומו של חלק זה, נזהה את ב.ס.ט בניה כמעסיקתו של העובד, וכמי שהייתה אחראית על השכר שקיבל מעבר לזה שדווח בתלושי השכר. בהמשך, נעמוד על ערכי יסוד המעוגנים בהוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, בדבר זכותו של כל אדם באשר הוא אדם להגנה על חייו ועל שלמות גופו, ונצביע על פגיעת העובד כחלק מתופעה קשה של תאונות עבודה בענף הבניה. כמו כן נבחן מקרים שנדונו בפסיקה מן הזמן האחרון, בהם דובר בפגיעות קשות שנפגעו עובדים מהגרי עבודה מסין בתאונות בעבודה, ועל אפשרות פגיעה בגמלתם עקב דרכי העסקתם שלא בהתאם להוראות הדין. נחתום את פסק הדין בדברי סיכום.