"משטר התאגידים מושתת על מדיניות אכיפה קפדנית בתחום העסקת העובדים הזרים שמטרתה ותכליתה הבטחת זכויותיהם של העובדים הזרים המבקשים להתפרנס בכבוד. תאגיד המעסיק עובדים זרים חייב להקפיד הקפדה יתרה על שמירת זכויותיו של העובד הזר. בד בבד מחויב התאגיד למלא התחייבויותיו כלפי המדינה שהעניקה לו את רישיון ההעסקה ובתוך כך לוודא שהעובד יועסק על פי הרשיון וההיתר שניתנו לשם פעולת התאגיד ובמסגרתם בלבד" (שם, שם. וראו על כך גם בסב"א (ארצי) 62655-11-14 הסתדרות העובדים הלאומית – הסתדרות העובדים הכללית (27.11.2016), בפסקה 74).
כך גם הובהר, כי מטרת השינוי במתכונת העסקתם של העובדים הזרים והמעבר למשטר התאגידים, הייתה בין היתר:
"לשרש את התופעות הפסולות אשר היו נחלתה של השיטה הנוהגת למתן היתרים עד אותה עת, ובראש ובראשונה את הסדר הכבילה. שיטת התאגידים נועדה לצמצם באופן ניכר את מספר הגופים אשר יהיו אחראים על השמתם של העובדים הזרים בתחום הבניין, כך שניתן יהיה להגביר את האכיפה והפיקוח על העסקה חוקית של העובדים הזרים בכלל ועל הגנה על זכויותיהם בפרט" (ראו בפרשת מטין אילינדז בפסקה 23, וההפניה שם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה. ההדגשה שלי, ר.ר.; כמו כן ראו בפרשת אדגר בפסקה 36).
על מאפייני משטר התאגידים ומטרותיו עמדה גם חברתי השופטת דוידוב מוטולה בפסק הדין בפרשת אדגר בציינה כי "'משטר הרישוי' הקפדני שנקבע בחקיקה בהתייחס לתאגידי כוח אדם לבניין הוא פרי מגוון רחב של שיקולים ואינטרסים שאוזנו בזהירות לצורך השגת מטרות כלכליות, משקיות וחברתיות. אין לפיכך זכאות אוטומטית לקבלת היתר, ועל השר והמנכ"ל הוטלה האחריות לוודא כי ה"היתר המיוחד" יינתן רק למי שיוכיח בפניהם כי הוא 'גוף רציני, מסודר, המתנהל כחוק,
--- סוף עמוד 16 ---
בשקיפות מלאה ותוך גילוי של אחריות ואמינות כלפי עובדיו, כמו גם כלפי גורמי הפיקוח עליו'...." (שם, בפסקה 34 וההפניות שם).
הנה כי כן, משטר התאגידים מתבסס על המלצות הצוות הבין משרדי שבחן את הנושא בקשר למהגרי עבודה בענף הבניין, שהעסקתם מטבעה אינה לאורך זמן ואינה באתר אחד (ראו לעניין זה עמדת קו לעובד בפרשת מטין אילינדז, בפסקה 26). משטר התאגידים בא, בין השאר, על מנת לשרש תופעות פסולות שהתלוו להעסקתם של עובדי הבניין ישירות על ידי חברות הבניה. תופעות אלה הצדיקו "הפרדה" של העובדים מחברות הבניה, במסגרתה נאסר על העסקה ישירה על ידי חברות הבניה. בד בבד עם אותה "הפרדה", כוננו מנגוני בקרה ופיקוח על תאגידי כוח האדם העוסקים בתחום, ונקבע הסדר רישוי מפורט שנועד "להבטיח שחברות קבלני כוח האדם הן סולבנטיות; איתנות כלכלית; חברות שבידן להפקיד ערובות להבטחת זכויות העובדים; בעלי השליטה והמנהלים שלהן ראויים לתפקידם; ענייניהן מתנהלים בשקיפות ובאופן ראוי ועוד כהנה וכהנה עניינים הנבחנים לעת מתן רישוי והיתר מיוחד או בעת החלטה על שלילת הרישוי או ההיתר או הגבלתו" (פרשת היכל אדם מפי הנשיא (כתוארו אז) אדלר בפסקה 14. ראו לעניין זה גם את נוהל פרטי ההיתר בשלמותו, כפי שפורסם על ידי רשות האוכלוסין וההגירה; גלעד נתן, "בעיות בהעסקת עובדים זרים בענף הבניין באמצעות תאגידים", דף מידע באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת מיום 6.8.2007; סקירת הנתונים במסמך רשות האוכלוסין וההגירה "עובדים זרים בישראל", 2016).