5. ביום 25.2.2014, זמן לא רב לאחר תחילת העסקתו באתר, במהלך עבודתו, נפל העובד כאמור מגובה של שלושה מטרים, לתוך פיר של מעלית מהקומה הרביעית לקומה השלישית, ונחת על משטח בטון. העובד פונה לבית החולים כשהוא סובל משברים בחוליות עמוד השדרה ומפגיעה בכתפו הימנית. ביום 26.2.2014 דיווחה סוראל על פגיעתו של העובד לגורם האחראי על הנושא במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה ('פיקוח על העבודה, בריאות בטיחות וגהות בעבודה'). ביום 2.3.2014 הגישה סוראל בשמו של העובד תביעה לתשלום דמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי, וביום 12.3.2014 הכיר המוסד לביטוח לאומי בפגיעתו של העובד, "חבלת כתף ימין וגב" כתאונה בעבודה (להלן: התאונה). ביום 5.6.2014 הגיש העובד תביעה למוסד לביטוח לאומי ל"קביעת דרגת נכות מעבודה", ולטענתו נקבעה לו דרגת נכות של 100% (נציין כי לא מצאנו בתיק מסמכים המעידים על גובה הנכות).
6. בסיס השכר על פיו אישר המוסד לביטוח לאומי את תביעותיו של העובד לדמי פגיעה וקצבת נכות, נסמך על המצוין בתלושי השכר שהופקו כאמור על ידי סוראל. לפי המצוין בטופס התביעה לדמי פגיעה שמולא על ידי סוראל, שכרו של העובד לחודשים דצמבר 2013, ינואר ופברואר 2014 עמד על כ-6,800 ש"ח ברוטו לחודש. זאת כאשר בחודש דצמבר 2013 עבד 25 ימי עבודה ושכרו עמד על סך 6,859 ש"ח (כולל תשלום בסך 752 ש"ח עבור חופשה ופרמיה); בינואר 2014 עבד 25 ימי עבודה, ושכרו עמד על סך 6,870 ש"ח (כולל תשלום עבור חופשה בסך 452 ש"ח); בפברואר 2014 עבד 21 ימים ושכרו עמד על סך 6,889 ש"ח (כולל דמי הבראה בסך 1,426 ש"ח). לפי דברי העובד, בסיס השכר המאושר בערכי נטו הוא 6,500 ש"ח.
7. לאחר התאונה לא שב העובד לעבודתו. ביום 27.5.2014 פוטר העובד מן העבודה על ידי סוראל.
התביעה והראיות לביסוסה
8. בחודש יולי 2014 הגיש העובד את תביעתו כנגד המשיבות לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בה טען כי תלושי השכר משקפים אך כשליש מן השכר ששולם לו בפועל עבור עבודתו, וביקש כי בית הדין יורה למשיבות להפיק תלושי שכר המשקפים את
--- סוף עמוד 4 ---
שכרו האמיתי. בכתב התביעה, כמו גם בתצהיר שהגיש (שהם זהים כמעט לחלוטין), טען העובד כי שכרו היומי עמד על 700 ש"ח נטו. לדבריו, חלקו של השכר בסך כ-6,500 ש"ח נטו שולם בתלוש שהפיקה סוראל, והיתר שולם במזומן. לדבריו, ראש צוות סיני ששמו Qian Younjun (להלן: קיאן), ששימש כ"צינור מקשר" בין העובדים הסינים באתר ובין ב.ס.ט בניה, סיכם עימו כי שכרו היומי יעמוד על סך 700 ש"ח נטו. כך גם שולם לו בפועל, כשחלקו של השכר המוסכם בסך של כ-6,500 ש"ח נטו שולם לחשבון הבנק שלו בעשרה לכל חודש על ידי סוראל, ויתרת השכר שעמדה בממוצע על סך 11,000 ש"ח לחודש, שולמה לו במזומן על ידי קיאן "ללא תלוש שכר (כתשלום ב'שחור')". העובד טען כי קיאן נהג לגבות את יתרות שכרם של כלל העובדים הסינים באתר מב.ס.ט בניה באופן מרוכז, לאחר מכן ערך התחשבנות עם כל עובד ועובד, ובהתאמה שולמה לכל עובד במזומן יתרת השכר המגיעה לו.