--- סוף עמוד 40 ---
מהמשתמשים בפועל". בדחותו את התביעה ציין בית הדין האזורי מפי השופטת רות, בין השאר, את הדברים הבאים היפים לענייננו, כדלקמן:
"לבסוף יאמר כי התובע השליך יהבו, במסגרת סיכומיו, על עדותו של מר אוטמזגין, מנכ"ל חברת כ.א.ז, המלמדת לשיטתו על שיטת תגמול נפסדת שבה משולמים לעובדים זרים בענף הבניה, מעבר לסכומים המדווחים המשולמים על ידי תאגידי כוח האדם, סכומים ניכרים במזומן על ידי המשתמש בפועל. זאת לדבריו על מנת לחסוך ב"עלויות תיווך" למשתמש בפועל על חלק משעות ההעסקה של עובדי תאגידי כוח האדם. לדבריו, שיטה זו נהגה גם במקרה שלו. אני סבורה כי אף אם אקבל דברים אלה כדברי אמת - ביחס לנוהג הנפסד בענף - הרי שכפי האמור לא זו הייתה עילת התביעה שבמסגרתה כוון התובע את טענותיו כלפי כ.א.ז בלבד. משכך, טענות אלה לא התבררו ולא הובאו לגביהן ראיות ספציפיות הנוגעות למקרה של התובע ולכן אין מקום להדרש להן בהליך זה שלפני. זאת, בלא לקבוע לגבי טענה זו ממצא כלשהו" (שם, בפסקה 13. ההדגשה שלי, ר.ר.).
58. סקרנו לעיל שלושה הליכים, בהם התבררו תביעות בעניינם של עובדים מהגרי עבודה מסין, שנפגעו בתאונות עבודה באתרי בניה בהם עבדו. בשלושת המקרים הועלו טענות בעניין שכרם האמיתי של העובדים שנפגעו. משלושת המקרים עולה תמונת מצב מורכבת ובעייתית של העסקת העובדים ואופן תשלום שכרם, ובשלושתם הועלו טענות בדבר פגיעה משמעותית בגמלה המשולמת להם או לתלויים בהם, עקב דרכי ההעסקה. דומה כי אין קושי לאתר נקודות דמיון בין המקרים הללו לבין נסיבות המקרה שלפנינו. מכל מקום, הם אך מוסיפים ומבססים את הצורך בבחינת דרכי העסקת מהגרי העבודה, אכיפת הוראות הדין, ושינוי ההסדרים הנורמטיביים, ככל שימצא כי אכן נדרש שינוי כזה.
59. לסיום פרק זה נציין, כי בתחילת שנה זו נחתם הסכם בילטראלי שיאפשר, כך על פי פרסומים בתקשורת לפחות, הבאתם לארץ של אלפי עובדים מהגרי עבודה מסין. זאת, לאחר שנים ארוכות שבהן לא התאפשר הדבר, ועל כך בין השאר הלינו לפני בית הדין האזורי העדים בהליך זה. דומה כי חתימת ההסכם כאמור, והצפוי בעקבותיה, אך מחזקת את הצורך בבחינת מתכונת ההעסקה של מהגרי העבודה בענף הבניין, לרבות קביעת אמצעים להידוק הפיקוח בכל הסדר שיקבע.
דברי סיכום
60. העסקתו של העובד מר גאנג כמהגר עבודה, מבוססת על הוראות חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 והוראות חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996.