פסקי דין

עע (ארצי) 14403-10-16 Rong Gang 572G נ' סוראל יישום שירותי בניה בע"מ - חלק 34

31 דצמבר 2017
הדפסה

--- סוף עמוד 39 ---

57. כך, בעניינו של Gou Xiaoping דובר בעובד שהועסק באמצעות תאגיד כוח אדם במקום עבודה אחד. במקביל, ולאחר סיום המטלות במקום העבודה הפורמאלי, עבד במקום אחר. העובד טען כי השתכר 700 ש"ח ליום במקום האחר. העובד נפגע בעבודתו במקום האחר, כשעבד על פיגום שהתמוטט מהקומה החמישית. אובחנו אצלו שברים בחוליות הצוואר, בצלעות, פרפלגיה של הגפיים התחתונות ועוד, ונקבעה לו דרגת נכות צמיתה בשיעור 100%. בית הדין האזורי קבע שהמעסיקות הן החברות שהעסיקו את העובד במקום האחר (שלא באמצעות תאגיד כוח אדם), ושבסיס השכר לפיו תשולם גמלתו מן המוסד יהיה הבסיס כפי ששולם לו במקום העבודה הפורמאלי. בית הדין קבע שגם אם נכון שבסיס השכר במקום האחר הוא 700 ש"ח ליום, לא הוכח כמה ימים עבד העובד באותו מקום עד התאונה (ב"ל (אזורי תל אביב) 53806-11-12 Gou Xiaoping– המוסד לביטוח לאומי (22.11.2015)). הצדדים הגישו ערעורים הדדיים על פסק הדין, וההליך בבית הדין הארצי הסתיים בפשרה (עב"ל (ארצי) 44543-12-15 Gou Xiaoping – המוסד לביטוח לאומי (27.7.2017)).

במסגרת הליך אחר התבררה תביעה לקצבת תלויים שהגישו בני משפחתו של המנוח Li Shufei שנהרג בנפילה מפיגום במפלס הקומה השמינית של מבנה באתר בניה. באותו עניין התעוררה שאלה בדבר היותו של המנוח בגדר "עובד" באתר. המוסד לביטוח לאומי הגיש הודעות צד ג' כנגד החברות הקבלניות העובדות באתר וכנגד שני תאגידי כוח אדם. לפני בית הדין האזורי נפרשה תמונה מורכבת של יחסי עבודה. בית הדין האזורי קבע, בין היתר, כי "מהראיות עלתה תמונה של העסקת עובדים סינים באתר בין היתר על ידי פועלים סינים שהפכו לקבלני עבודות בניה", שעבדו עבור החברה הישראלית הבונה באתר. בית הדין פסק כי יש לראות בחברה מחזיקת האתר כמעסיקת עובדי קבלן המשנה ובהם המנוח. זאת מכוח תקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי"ד-1954 (ב"ל (באר שבע) 50033-09-14 צ'ו קסיאו קסיאן – המוסד לביטוח לאומי וצדדי ג' (6.3.2017)). כנגד פסק הדין הוגשו שני ערעורים, והם תלויים ועומדים לדיון והכרעה לפני בית דין זה (עב"ל 69172-03-17).

בתיק אחר נדונה תביעתו של גיו סאן, גם הוא מהגר עבודה מסין שנפגע באתר בניה, בתאונה שהוכרה כתאונה בעבודה (ב"ל (אזורי תל אביב) 57453-05-12 גיו סאן – המוסד לביטוח לאומי (15.12.2016)). התובע טען שם כי קיבל תשלומים במזומן מעבר לשכר כפי שדווח בתלושי השכר, וכי הוא זכאי לגמלה המחושבת לפי שכרו האמיתי. טענותיו לתשלום במזומן נדחו מן הטעם שמלכתחילה כוונו לתאגיד כוח האדם שהעסיק אותו, ורק בשלב מאוחר בהליך העלה טענות בדבר תשלומים במזומן שקיבל "מגורמים בשטח שהיו קשורים באופן זה או אחר למנהלי העבודה של מי

עמוד הקודם1...3334
353637עמוד הבא