"מאפיון זה של משטרי האחריות נגזר לכאורה שוני מהותי ב'מסר' שמעביר כל אחד מהם. המסר למזיק האחראי במשטר של אחריות מבוססת-אשמה הוא 'נהגת שלא כראוי ומשום כך עליך לשאת בתוצאות'. המסר ההרתעתי להתנהגויות דומות בעתיד הוא 'נהגו כראוי שאם לא כן תישאו בתוצאות'. לעומת זאת במשטר של אחריות חמורה המסר למזיק האחראי הוא 'עליך לשאת בתוצאות התנהגותך בין שנהגת כראוי ובין שלאו'. המסר ההרתעתי להתנהגויות דומות בעתיד הוא 'בהתקיים תנאים מסוימים תישאו באחריות בין שנהגתם כראוי ובין שלאו'".
מנקודת מבט אחרת, ארקיע עשתה בחירה כלכלית, ועליה לשאת בתוצאותיה. אם מעוניינת ארקיע להימנע מפיצוי נוסעיה במקרה כפי זה שהתעורר בתביעה דנא, תדאג באופן קבוע לדייל בעתודה שילווה את טיסותיה. אם לא מעוניינת ארקיע בהליכה בדרך זו בשל עלויותיה, היא חופשיה לעשות כן, אולם אז עליה לפצות את נוסעיה אם הטיסה בוטלה בשל מחלת אחד הדיילים.
27. זאת ועוד, מוכן אני להניח שאילו היה מדובר בענייננו במשטר אחריות המבוסס על רשלנות, יתכן שארקיע הייתה נמצאת פטורה כלפי הנוסעים. במשטר אחריות מבוסס רשלנות, חובה על המזיק לנקוט אמצעי זהירות סבירים בלבד. במשטר אחריות מבוסס רשלנות, יתכן שהיינו סבורים שארקיע לא התרשלה, נהגה באורח סביר, ועל כן היא אינה חבה בפיצוי הנוסעים. אלא שבמשטר האחריות שנקבע בחוק שירותי תעופה לגבי תשלום הפיצוי הסטטוטורי הרף הנדרש ממפעיל הטיסה הוא גבוה יותר, ועל-פיו גם אם בוחר מפעיל הטיסה שלא לנקוט אמצעים למניעת הנזק בשל עלותם הלא סבירה לשיטתו, הרי שעליו לפצות את נוסעיו.
28. אעיר, כי דבריי האמורים מתייחסים למקרה של מחלת דייל בלבד, שכן זהו המקרה שהובא להכרעתי. אינני מביע עמדה האם משתנה התמונה לגבי אי-כשירות של גורם אחר, כגון הטייס. מספר הדיילים רב יותר ממספר הטייסים, וגם יש להניח שהעלויות הכרוכות בהכשרת דיילים היא שונה מההכשרה הנדרשת מטייסים באופן שעשוי להוביל לשינוי בתוצאה. מכל מקום, וכאמור, אינני מביע בשאלה זו עמדה (וראו, עניין הונדרט).
29. ארקיע טענה שיש להתחשב בכך שמדובר בענייננו בטיסת שכר, שכידוע נתונה לשינויים באופן שכיח יותר מטיסה סדירה. אין בידי לקבל טענה זו. חובת תשלום הפיצוי הסטוטורי לפי חוק שירותי תעופה חלה גם על טיסות שכר. כך גם נאמר במפורש בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת (פרוטוקול ישיבה מס' 163 של ועדת הכלכלה, הכנסת ה-18, 23 (20.1.2010)): "אנחנו מחקנו כאן טיסה סדירה או טיסת שכר לפי הערת משרד התחבורה, אבל כמובן שברור שטיסה מסחרית כוללת גם טיסת שכר, אני רוצה להבהיר את זה במפורש לפרוטוקול", ובהמשך (בעמ' 24): "ברור לחלוטין שהחוק הזה חל על כל טיסה מסחרית, טיסה סדירה וטיסת שכר". הדבר גם עולה מהוראות החוק, המחילות את חובת הפיצוי גם על "מארגן", שהוא "אדם השוכר קיבולת בכלי טיס, כולה או חלקה, להובלת נוסעים וכבודתם, לצורך מכירתה לאחרים" (סעיף 1 לחוק). זאת, מבלי לגרוע מכך שיתכן בהחלט שניתן להתחשב בעובדה שמדובר בטיסת שכר בגדר ייחוס אחריות למפעיל הטיסה מכוח מקורות אחרים, למשל, פיצויים לדוגמה בהתאם לסעיף 11 לחוק או אמנת מונטריאול (ראו, בר"ע (מחוזי ת"א) 1293/07 השטיח המעופף בע"מ נ' ניב [פורסם בנבו] (15.8.2007); ת"ק (חי') 26351-11-12 בן חיים נ' השטיח המעופף בע"מ, [פורסם בנבו] פיסקה 19 (17.3.2013); ולאחרונה ראו, ת"ק (חי') 36027-06-17 סעיד נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ [פורסם בנבו] (4.12.2017)).