--- סוף עמוד 18 ---
סדר הבאת עדויות ואופן הגשת עדויות") אינם מכוונים אך ורק להחלטות לגבי סדר שמיעת העדים בתוך פרשת התביעה או בתוך פרשת ההגנה" (עניין פופ, שם). לגישתי, גם תכליתו של הצו מורה כך. כאמור, מדובר בהחלטה דיונית ששיקול הדעת של הערכאה הדיונית בעניינה הוא רחב. אמנם, כאשר מדובר בהחלטה המשנה את סדר הבאת הראיות על הערכאה הדיונית לנהוג בזהירות יתרה, אולם עדיין מדובר בהחלטה המצויה בליבת הניהול הדיוני של ההליך, הנגזרת מקיומו של חשש לשיבוש גרסתו של צד להליך. בנוסף, אחרי ככלות הכל הפגיעה בצד להליך אינה כזו המצדיקה כשלעצמה התערבות בעיצומו של המשפט. אכן, במצבים אלו יש "פגיעה כפולה בכללים הדיוניים הרגילים" (עניין פלוני, פסקה 6), הן בעקרון המשחק בקלפים גלויים, הן בסדרי הגשת הראיות. אולם עקרונות אלו אינם עומדים בחלל ריק, והם מבוססים על השאיפה לרדת לחקר האמת. סדרי הגשת הראיות בנויים על השיטה האדברסרית, לפיה התובע מגיש ראיותיו תחילה ורק לאחר מכן הנתבע, ובכך מוקנה לאחרון יתרון דיוני מסוים. יתרון זה אכן נפגע באופן חלקי כאשר ראיה כזו או אחרת מוגשת לאחר שהנתבע הגיש את ראיותיו- שלו. אך כאשר סבור בית המשפט כי מתקיימות נסיבות חריגות שבגינן יש חשש לחשיפת האמת, ניתן להורות על פגיעה מסוימת זו ביתרון הדיוני המוענק לנתבע. הפגיעה היא בכלים הדיוניים העומדים לרשות הנתבע, אך לא בעצם זכותו להציג את גרסתו במלואה לפני בית המשפט, ובמסגרתה להגיב לכל אשר נטען כלפיו. במצב זה, אין לומר שזכותו של הנתבע עלולה להיפגע באופן כה קיצוני, המצדיק העתרות לבקשת רשות ערעור, כאשר מדובר בהחלטה דיונית מן המדרגה הראשונה, אשר קשה להניח שערכאת הערעור תתערב בה. לאור זאת, לדידי גם תכליתו של צו בתי המשפט מורה על הפרשנות שאותה הצגתי כנ"ל.
33. בשולי הדברים הערות אחדות: לא נעלמה מעיני העובדה שעל החלטות מעין אלו אמנם ניתן לערער במסגרת פסק הדין הסופי, אך האפשרות לרפא בשלב הערעור את הפגם שנוצר עקב ההחלטה – מוטלת בספק. במובן זה, מדובר בהחלטה שבנסיבות רבות אינה הדירה, מצב המצדיק ברגיל העתרות לבקשת רשות ערעור. מדובר אף בשיקול המשפיע על פרשנות הצו (ראו למשל עניין רמי לוי, פסקה 12). אולם שיקול זה אינו השיקול המכריע בפרשנות הצו; סוגי החלטות רבים המנויים בו, כגון קביעת מועדים, היקף כתבי טענות ועוד, הם כאלו שיכולתה של ערכאת הערעור לרפא בשלב הערעור – מוגבלת מטבעה. אף על-פי כן נקבעו החלטות אלו בצו, בשל המאפיינים הטכניים-דיוניים שלהן ובשל היקף הפגיעה הפוטנציאלית שלהן בצדדים. כך הוא הדין גם בענייננו, הגם שכמובן זכות הערעור שמורה, ובנסיבות המתאימות תיתן ערכאת הערעור את דעתה על ההחלטה במסגרת הערעור על פסק הדין.