עניינם של הנתבעים 4 ו- 5
32. בניגוד לנתבע 10, שעניינו מצומצם, התביעה באשר לנתבעים 4 ו- 5 היא מורכבת יותר.
33. אין מחלוקת כי הסכומים ניתנו לעמותה, ולא לנתבעים 4 ו- 5. אין מחלוקת שהנתבעים היו בעלי תפקידים בעמותה. השאלה היא אם ניתן לחייב אותם אישית בחובות העמותה.
34. יריעת המחלוקת - בפתח דיון ההוכחות הסכימו הצדדים להגדיר את המחלוקת ביניהם כדלקמן (ע' 34 ש' 21-26 לפרוט'):
א. גובה הסכומים שניתנו.
ב. השאלה אם הסכומים ניתנו כהלוואה או כתרומה.
ג. האם יש חבות אישית לנתבעים 4, 5 ,ו – 10 להשבת הסכומים.
35. כבר כאן בפתיח יודגש, כי מתוך שפע עדויות שהביאו התובעים, 15 עדים במספר, שהעידו עדויות ארוכות, הרי שחלק זעיר בלבד מן העדויות, נגע לאחת משלוש המחלוקות שתוארו לעיל והוסכמו על ידי הצדדים.
36. גובה הסכומים שניתנו
למרות המחלוקת לה טען ב"כ הנתבעים, נראה כי אין למעשה מחלוקת של ממש לגבי מירב הסכומים שנתנו התובעים לעמותה.
37. התובע טען כי נתן הלוואות לעמותה שיש להשיבן כדלקמן:
א. 100,000 ₪ שניתנו בגין הלוואה מבנק המזרחי, כאשר בהתחלה שילמה העמותה מידי חודש בחודשו את החזרי ההלוואה אולם בהמשך היא הפסיקה לשלם אותם.
ב. 200,000 ₪ שניתנו ביום 10.1.10.
ג. 200,000 ₪ נוספים שניתנו כהלוואה ביום 17.1.11, בשיק שנמשך לפקודת בטיטו, כאשר בפועל מדובר בהלוואה בסך 400,000 ₪ ש- 200,000 ₪ מתוכה נמשכו לכיסוי ההלוואה הקודמת.
ד. 55,000 ₪ שניתנו לעמותה כהלוואה ביום 24.9.12 והועברו בשיק לפקודת העמותה.
ה. 80,000 ₪ שניתנו בשני שיקים לפקודת העמותה: 30,000 ₪ בשיק שמועד פירעונו ביום 28.9.12 ו – 50,000 ₪ בשיק שמועד פירעונו 30.9.12.
ו. 40,000 ₪ בשיק שנפרע לחשבון העמותה ביום 4.1.13.
ז. 98,000 ₪ שניתנו בשלושה שיקים לפקודת מוטבים שונים שהחליפו אותם תמורת כסף מזומן: 50,000 ₪ בשיק לפקודת בני ברק ג'ניג' בע"מ ליום 26.2.13 ; 8,000 ₪ בשיק לפקודת רודה ברכה והצלחה ליום 25.2.13 ; 40,000 ₪ לפקודת י.ח. מט"ח ישיר בשיק לתאריך 15.2.13.
38. הסך הנומינלי שנתנו התובעים לעמותה, עומד איפוא על סך 773,000 ₪.
נטען בכתב התביעה, כי הסכום צמוד למדד עומד על 783,591 ₪.
מנגד, נעשו הפקדות שונות ע"י העמותה וע"י אחרים, כשסכום ההפקדות לשם השבת ההלוואות עומד על סך של 290,618 ₪.
לפיכך יתרת חוב העמותה עומד על סך 492,973 ₪ (סעיפים 30-31 לתצהיר התובע).
39. הנתבעים לא הביאו כל ראיה אחרת הסותרת את הטענה כי סכומים אלה ניתנו ע"י התובעים לעמותה, וכי סכומים אלה הושבו ע"י העמותה או מי מטעמה לתובעים. לפיכך ניתן לקבוע את גובה הסכומים שניתנו, בניכוי השבות, כעובדה שהוכחה כדבעי.