70. אשת התובע
התובעת לא ערכה תצהיר עדות ראשית. למרות זאת, ביקש ב"כ הנתבעים לזמנה למתן עדות. ניתן היה להתרשם כי היא לא היתה מעורבת במגעים בין התובע ואיתמר, היא סמכה על בעלה התובע ורק חתמה היכן שביקש ממנה. עדותה לא הוסיפה לצד זה או אחר.
71. עדות שמעון אח התובע
אחיו של התובע, מר שמעון כהן יונתן, תיאר גם הוא כי ידע על ההלוואות רק באיחור ניכר, כשהתובע נקלע לקשיים עקב העדר ההשבה. העד שמעון מפרט בעדותו שמועות כלליות לגבי אופיו של איתמר, שאינן קבילות ומשקלן, ככל שמועה, הוא אפסי.
72. לגופו של עניין, טען שמעון בתצהיר, כי אביו של איתמר הודה בהודעת SMS, כי מדובר בהלוואות שניתנו ע"י התובע לעמותה.
באותה הודעת SMS, ציין שמעון, אביו של איתמר כדלקמן:
"מצליח ושושי... מתקשרים בלי הרף, מפאת מצוקתם הכספית הגדולה השרויים בה, בעקבות ההלוואות שלקחו לטובת אוהל משה...".
ב"כ הנתבעים הטיח בחקירה הנגדית, כי דווקא תיאור זה מדבר על הלוואות שהתובעים לקחו בבנק לטובת התרומה לאוהל משה.
עם זאת בהמשך נאמר כי: "איתמר ואודליה מצטערים מאד על מה שהיה...".
יש בכך חיזוק לטענה, לפיה איתמר הבין היטב, שלפחות חלק מהכספים הם בגדר הלוואה שהיה מקום להשיבה לתובעים, שאחרת, מדוע אביו צריך לדווח על כך שהוא מצטער?
73. במאמר מוסגר, לא מצאתי חשיבות לסוגיה בה עסקו הצדדים בסיכומים, למי מאחי התובע נשלחה ההודעה, לשמעון או לצבי.
74. עוד פירט שמעון אחי התובע בתצהיר, דברים שמסרו לו אביו ואחיו, לגבי הסכמה של אביו של איתמר להודות כי מדובר בהלוואות. שוב, מדובר בעדות מפי השמועה, של מי שלא היה מעורב בעת ביצוע המתן אלא רק שנים לאחר מכן.
דווקא האב ששון, שלטענת האח שמעון היה באותה פגישה, לא מסר בתצהיר דבר וחצי דבר לגבי הבטחה כזו של אביו של איתמר.
75. בסעיף 14 לתצהיר, ציין האח שמעון, שישי כהן, הנתבע 4, אמר לו ששמעון, אבא של איתמר, ביקש ממנו לשוחח עימו, ולהסביר לו, שהוא ידע שמצבה של העמותה קשה, אבל לא ידע שהתובע נתן הלוואות לעמותה.
הסבר זה, מחליש עוד יותר את עדות השמיעה שפירט האח שמעון קודם לכן.
לדברי האח שמעון, במהלך אותה שיחה טלפונית, ישי כהן העביר לו מסר משמעון אבי איתמר, כי בתביעה יטענו כי מדובר בתרומה, ולכן סיכוייה אינם גבוהים, וכי אם התובע ימחק את תביעתו, העמותה תגיע עמו להסדר פרישת חובות.
מדובר בשיחה בדיעבד, שאין לה כל אישור או תימוכין, ושאיננה משליכה על מה שידע ישי כהן בזמן אמת.
נמצא אפוא, כי גם עדותו של האח שמעון, לא העלתה ולא הורידה והיתה מיותרת.