עדות איתמר
76. אני נכון לקבל את טענת התובעים, כי למרות שאיתמר הוזמן כעד מטעם התובעים, הרי שלמעשה מדובר בעד העומד חזיתית נגד התובעים. מסיבה זו גם אפשרתי לב"כ התובעים לחקור את איתמר, כמו עדי תביעה רבים אחרים, בחקירה נגדית.
77. כאמור בפתיח, בכל הזהירות הנדרשת, כאשר מדובר במי שאיננו בעל דין – הרי שיש ממש בטענת ב"כ התובעים, כי עדותו של איתמר לא הותירה רושם חיובי.
איתמר התווכח שוב ושוב עם ב"כ התובעים במהלך החקירה, השיב לשאלות באופן מתנצח וכפי שרצה להשיב, גם אם לא היה מדובר בתשובה לשאלות שנשאל, התייחס אישית לבא כוח התובעים באופן בלתי הולם (אם כי יצויין שגם ב"כ התובעים מצדו, לא הרגיע את האווירה אלא הוסיף שמן למדורה), עד שבסופו של דבר, אף נרשמה הערה בעניין בפרוטוקול.
78. עם זאת, כבכל תביעה, הנטל על התובעים להוכיח את כל טענותיהם.
התובעים הם שבחרו להעיד את איתמר כעד מטעמם, והוא היחיד שעמד בסוד העניינים ויכול היה להעיד על עובדות כהווייתן. אין לבית המשפט אילן אחר להיתלות בו בקביעות עובדתיות, זולת עדותו של איתמר, חרף כל הבעייתיות שבה.
79. להלן הסברי איתמר לגבי כל אחת ואחת מהנתינות:
א. הלוואת בנק מזרחי - באשר להלוואה הראשונה בסך 100,000 ₪ מבנק מזרחי, הסביר איתמר כי עקב קשיים אליה נקלעה העמותה, היא לקחה מס' הלוואות, באמצעות חמישה אנשים שונים, בהם גם אחיו ואמו. באופן דומה, נטל התובע הלוואה עבור העמותה, כאשר העמותה החזירה מידי חודש בחודשו לתובע את סכומי ההלוואה.
ב. שיקים שנפרעו אצל חלפני כספים – איתמר אישר את קבלת שלושת השיקים על סך 50,000 ₪, 8,000 ₪, 40,000 ₪ שנפרעו לטובת חברות החלפת כספים. לדבריו, כספים אלה ניתנו לעמותה כהלוואת גישור והוחזרו לתובע זמן קצר לאחר מכן בהעברות בנקאיות.
ג. תרומות אחרות - איתמר הדגיש, כי פרט להלוואה הראשונה ולהלוואות הגישור שניטלו מאוחר יותר, כל שאר הסכומים ניתנו כתרומה.
איתמר הדגיש, כי דווקא העובדה, שהעמותה החזירה את ההלוואה הראשונה לבנק מזרחי בסך 100,000 ₪, ואת תמורת שלושת השיקים שניתנו מאוחר יותר כהלוואת גישור - מלמדת כי יתרת הסכומים ניתנו כתרומה ולא כהלוואה. לדבריו הכול נרשם כדבעי בספרי העמותה ובדו"חות הכספיים.
ד. שני שיקים מספטמבר 2012 - לגבי השיקים של 55,000 ₪ ו – 80,000 ₪ לפקודת העמותה, איתמר אישר כי אם ישנם מסמכים על כך, כנראה שהכסף ניתן לעמותה אולם עמד על כך שמדובר בתרומה.
80. איתמר הוסיף וטען, כי חלק מן הכספים שתרם התובע לעמותה, היו בגין רכישת דירה לעמותה, אשר רשומה על שמו של התובע בבניין העמותה, הנקרא "אנשי הש"ם", אלה הם ראשי התיבות של שם התובעים: "הכוהנים שושנה מצליח".
יודגש כי טענה זו, לא בא זכרה לא בכתב ההגנה ולא בחקירה הנגדית שערך ב"כ הנתבעים לתובעים, ולכן אין מקום לתת לה משקל ניכר, בין אם מדובר בהרחבת חזית כפי שטען ב"כ התובעים (ואינני מכריע בכך), בין אם מדובר בטענה כבושה שערכה מועט, ובין מכיוון שטענה זו לא הוכחה באמצעות מסמכים רשמיים, שילמדו כי מדובר בנכס הרשום על שם התובעים (להבדיל מקריאת אולם על שמם, שאיננו בגדר תמורה לתרומה).
ייתכן שמדובר באותו חדר בעמותה שנקרא ע"ש התובעים בעקבות ההלוואה/תרומה הקודמת בסך 60,000 ₪, עליה העיד התובע.
לנוכח כל האמור לעיל, לא ניתן לייחס משקל של ממש לטיעון זה.