בדומה, גם בת"א 14186/06 (שלום י-ם) ביטוח לאומי – סניף ירושלים נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ([פורסם בנבו], 18.5.2009) (להלן: ת"א הפניקס) דחה בית משפט השלום את תביעת השיבוב של המוסד (ביחס להלוואה עומדת), תוך אימוץ שתי הנמקותיו של בית המשפט המחוזי בע"א ביטוח ישיר. נוסף על כך, ציין בית המשפט, בבחינת למעלה מן הצורך, כי הלוואה עומדת כלל אינה "גמלה", כמובנה בהסכם.
בת"א 14061/07 (שלום ת"א) המוסד לביטוח לאומי נ' ישיר-איי-די-איי בע"מ ([פורסם בנבו], 15.10.2009) (להלן: ת"א ישיר-איי-די-איי) נדרש בית המשפט לסוגיה פעם נוספת. תחילה קבע בית משפט השלום, תוך שהוא נסמך על פסק הדין של בית משפט השלום בת"א דולב, כי הלוואה עומדת מהווה "גמלה" לצורך ההסכם. אף-על-פי-כן, קבע בית המשפט, כפי שקבעו גם בית המשפט המחוזי בע"א ביטוח ישיר ובית משפט השלום בת"א הפניקס, כי ההסכם אינו חל על הלוואות עומדות, בשל שאלה אינן משולמות לנפגע.
- וכך מגיעים אנו למקרה שלפנינו, בו קבע בית משפט השלום – פעם נוספת – כי סכומים שמועמדים לזכות נפגעים כהלוואה עומדת אינם סכומים בני-שיפוי על-פי הוראות ההסכם. אמנם, גם כאן, קבע בית המשפט, בהתאם לפסק הדין של בית משפט השלום בת"א דולב, כי הלוואה עומדת היא "גמלה" לצורך ההסכם; אולם, הוא שב וקבע, כפי שקבעו אף מרבית בתי המשפט שלפניו, כי המוסד לא עמד בנטל הראייתי הנדרש על מנת להוכיח שסכומים הניתנים כהלוואה עומדת יוצאים מתוך תקציבו, באופן שמקיים את דרישת ה"שילם או משלם". זאת ועוד. בית המשפט הוסיף והדגיש כי הימנעותו של המוסד מלדרוש מחברות הביטוח השונות שיפוי בגין הלוואות עומדות, מאז חתימת ההסכם ועד לשנת 2004 (ואולי אף מעט קודם לכן) – קרי במשך כ-25 שנים – מהווה ראיה מכרעת לכך שההסכם לא נועד לחול על הלוואות עומדות. ערעור שהוגש על-ידי המוסד לבית המשפט המחוזי נדחה, וקביעותיו של בית משפט השלום אומצו במלואן.
המוסד אינו משלים עם קביעותיהן של הערכאות הקודמות, ומכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו. כאמור, החלטנו לדון בערעור לגופו.
- יצוין כי לאחר שניתן פסק הדין מושא בקשת רשות הערעור, ניתנו על-ידי בתי המשפט דלמטה שני פסקי דין נוספים אשר עוסקים בסוגיה שלפנינו – ת"א (שלום י-ם) 3129/05 ביטוח לאומי – סניף ירושלים נ' אררט חברה לביטוח בע"מ על ידי כלל חברה לביטוח בע"מ ([פורסם בנבו], 19.12.2010) (להלן: ת"א אררט) ות"א (שלום חי') 1114/08 המוסד לביטוח לאומי נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ ([פורסם בנבו], 4.5.2011) (להלן: ת"א אליהו). בשני פסקי הדין, דחו בתי משפט השלום את תביעות השיבוב של המוסד, בקובעם כי השאלה אם הלוואה עומדת היא גמלה בת-שיבוב על-פי הוראות ההסכם הוכרעה כבר במספר הזדמנויות, כך שקיים בעניין זה השתק פלוגתא. עוד קבעו שני בתי המשפט כי גם לגוף העניין יש לקבוע שהמוסד אינו זכאי לשיפוי בגין הלוואות עומדות – וזאת בשל כל הנימוקים שהובאו במסגרת פסקי הדין הקודמים שניתנו בנושא זה, ואשר פורטו לעיל.