הסתכלות זו משליכה על היבט נוסף של העניין. בדיני הנזיקין נהוג לקבוע אמת מידה אחידה – "האדם הסביר" – ואין לדון בה מחדש בכל תיק תוך התאמת הסטנדרט שנקבע לנתונים האישיים של המעורבים בהליך. אמת המידה של האדם הסביר במסגרת עוולת הרשלנות היא אחידה. לא כך הם פני הדברים באשר לפרשנות האובייקטיבית בחוזים, אשר צריכה להתייחס לצדדים סבירים ברמת קונקרטיזציה גבוהה בהרבה, ככל שניתן, המקרבת את הפרשן אל סוג האנשים שלפנינו, בנסיבות המדוברות. השוני בהגדרת המונח "סבירות" בין שני התחומים, תוחם את השוני בבחינה הנערכת על ידי בית המשפט בבואו ליישם מונח זה על נסיבות המקרה. בדיני הנזיקין, כידוע, פרקטיקה מקצועית רווחת – לשם המחשה – איננה מהווה ערובה להגדרתה כסבירה (ראו דנ"א 7794/98 משה נ' קליפורד, פ"ד נז(4) 721). בדיני פרשנות חוזים, לעומת זאת, ייקבע הסטנדרט לאור המציאות המצויה, ולא זו הרצויה. הבדיקה שהוזכרה בדיני חוזים - התכלית האובייקטיבית של אנשים סבירים והוגנים - עלולה להרחיק את ההכרעה מהסוגיה אשר היא-היא העומדת לדיון. לכל היותר, הבדיקה הכללית רלוונטית רק לצורך בחינת אומד דעת הצדדים. בדיקה כזו משולה לבחינת מנהג הסוחרים. מתיחת הבדיקה לממדים לא לה, אין בה לתרום לפתרון הספק העובדתי במידה וקיים, ואף עלולה היא להטעות.
כלים משפטיים נוספים
- הוצגו לעיל כללים לפרשנות חוזה לפי סעיף 25 לחוק החוזים, לאחר תיקון מס' 2. שאלה חיונית הינה - מהו שביל הפרשנות הראוי לחוזה לאחר התיקון? – אולם אין היא שאלה יחידה. לצד קביעת מסקנה בדבר פרשנותו הנכונה של החוזה, הוענקו לבית המשפט כלים נוספים העומדים אף הם לרשותו בחוק החוזים. למשל: השלמת פרטים לפי סעיף 26; טעות והטעיה לפי סעיפים 14 ו-15; טעות סופר לפי סעיף 16; חוזה פסול לפי סעיף 30; חוזה למראית עין לפי סעיף 13 ותום-לב לפי סעיפים 12 ו-39 (כל הסעיפים לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973). כל כלל עשוי להיות בעל משקל רב עד מכריע במקרה מסוים. החוק לא צמצם את תפקידו של השופט לבחון את פרשנות החוזה בלבד. לעיתים זהו רק שלב אחד בהכרעה. שלב נוסף הוא יישום סעיפים אחרים בחוק החוזים על המקרה. יש לעמוד על הפרדה בין גבולותיו של סעיף 25 לבין סעיפים אחרים – כל אחד על פי לשונו, תכליתו וכלליו. דהיינו: ניתן לדחות טענת צד הנשענת על פרשנות חוזה, אך לקבלה בגדרם של הכללים האחרים בדיני החוזים. עם זאת, אי שמירה על המסגרות עלולה לגרום לבלבול במלאכת פרשנות החוזה.