8. לאחר שהצדדים הגישו את הצעותיהם, ניתנה החלטה נוספת, מיום 6.4.2017, בה הדגיש בית המשפט כי ההליך שהתנהל לפניו לא עסק בגורלה של החברה ולא התיימר להכריע בהתחשבנות שבין הצדדים. הובהר, שהמטרה של מינוי רואה החשבון הייתה, בין היתר, לסייע בידי בית המשפט לקבוע אם אכן קופחו המערערים בשל האופן בו נוהלה החברה. הצעתם של המערערים לרכישת מניותיו של משה עמדה על סך של 2 מיליון ש״ח, אולם הצעה זו לוותה בתנאים שונים הכוללים התחשבנויות, חובות עבר, קיזוזים וכד׳. מנגד, הצעתם של המשיבים לרכישת מניות המערערים עמדה על סך של 2.18 מיליון ש״ח (שישולמו לשיעורין).
בית המשפט סבר כי אין מקום להתייחס לחובות הכספיים שבין הצדדים או יבצע איזון כספי כלשהו בגין העבר במסגרת ההליך דנן, שנועד להסרת הקיפוח. לשיטתו של בית המשפט המחוזי, אין לראות בהצעתם של המערערים הצעה כספית בהתאם להחלטה, שכן היא כוללת בתוכה תנאים שונים שאינם ברורים ואינם ניתנים להערכה כספית בשלב זה. לעומת זאת, הצעתם של המשיבים הייתה ללא תנאי, ברורה וחד-משמעית. בנסיבות אלה, כך נקבע, המשיבים הם אלה שזכו בהתמחרות והם רשאים לרכוש את מניותיהם של המערערים בחברה בהתאם להצעתם. בית המשפט הורה כי התמורה תופקד בתשלומים בקופת בית המשפט ולאחר שיושלם תשלום מלוא התמורה יעברו המניות על שם המשיבה 1 והתמורה תועבר לידי בא-כוח המערערים. בנוסף, חייב בית המשפט המחוזי את המשיבים בהוצאות המשפט של המערערים, הכוללות סך של 234,000 ש״ח ששולם לרו"ח רבינוביץ וכן סך של 100,000 ש״ח הוצאות משפט ואגרת משפט.
טענות המערערים
9. בערעורם מוחים המערערים על כך שבית המשפט המחוזי נמנע מלעסוק בפסק דינו בשאלות הכמותיות, היינו, מה היה היקף הקיפוח, מה שוויה של החברה וכמה כספים משה חייב לה. בית המשפט המחוזי הסתפק בקביעה ה"ערכית" לפיה החברה התנהלה תוך קיפוחם של המערערים. המערערים מוסיפים, כי לאחר פסק הדין מיום 8.12.2016 הגיעו לידיהם עובדות ומסמכים חדשים המגלים כי ממצאיו של רו"ח רבינוביץ' התייחסו אך למקצת פעולותיו של משה בחברה. מסמכים אלה מלמדים כי משה ניהל את החברה במרמה, תוך הפרת אמונים, קיפוח וגזל כלפי המערערים. בית המשפט המחוזי סירב להתיר את הגשת המסמכים החדשים. המערערים מבקשים לקבוע כי יש מקום לקבל את הראיות הנוספות.
10. לטענת המערערים, הצעתם עמדה על סך של 3.2 מיליון ש"ח, תוך שימוש ב"פער היתרות העודף בן המיליונים העומד לזכותם בכרטסת בעלי המניות שנקבע ע"י המומחה רבינוביץ". לטענתם, לא ניתנה להם אפשרות לדון בתנאי ההצעה או בתנאי ההצעה הנגדית. לדבריהם, התוצאה הסופית של פסק הדין מותירה אותם, לא רק בלא תרופה לקיפוח, אלא שהם אף חשופים לתביעות ולחיובים כספיים, וללא מענה לשאלות מהותיות. כך, המערערים ייאלצו לפתוח בהליך חדש להשבת השקעותיהם בחברה ולהשבת הרווחים להם היו זכאים במשך עשר השנים בהן נוהלה החברה על ידי משה תוך מידורם. כמו כן, המערערים יהיו חשופים, לטענתם, לתביעות של משה לתשלום בגין חובות שונים שהחברה צברה בשנים אלה. לדברי המערערים, לא תיתכן מכירה של מניות החברה בלי מענה לשאלות אלה. לשיטת המערערים, הצעתם הייתה גבוהה יותר מהצעתו של משה והתנאים שצורפו לה נתנו מענה לשאלות הללו.