14. המשיבים מוסיפים וטוענים, כי המסמך שהגישו המערערים במסגרת הליך ההתמחרות כלל שורה של תנאים מצטברים, תוך ניסיון לעקוף את החלטתו של בית המשפט המחוזי. התנאים נועדו להביא למצב שהמערערים לא ישלמו דבר עבור מניות החברה, לרבות פטור מחובות עבר של החברה, הכל לאחר שביקשו ליהנות מזכויותיהם בחברה במשך שנים מבלי לשאת בחלקם בחובותיה. לעומת זאת, הצעת המשיבים הייתה פשוטה וברורה, ולכן בצדק העדיף אותה בית המשפט.
15. לטענת המשיבים, סעיף 191 לחוק החברות צופה פני עתיד. כבר נפסק, כי מקום בו אבד האמון בין בעלי מניות בחברה המאופיינת כמעין-שותפות, לבית המשפט סמכות ליתן סעד של הפרדת כוחות, אף אם לא נתבקש סעד כזה. בדין לא קיבל בית המשפט את בקשת המערערים למתן סעד של פירוק החברה, שהוא סעד קיצוני ביותר, והעדיף את הסעד של הפרדת כוחות בדרך התמחרות. המשיבים חוזרים ומדגישים כי כל הנתונים הדרושים כדי להגיש הצעה לרכוש את מניות החברה היו בפני המערערים, וכך אף עולה מהצעתם, שסכומה היה קרוב לסכום ההצעה של המשיבים.
דיון והכרעה
16. על מנת להכריע בטענות הצדדים אדון בשאלות שלהלן לפי סדרן: (א) האם יש ממש בטענת המשיבים לפיה המערערים אינם רשאים לערער על פסק הדין משזכו בתביעתם? (ב) האם הסעד שעליו הורה בית המשפט מתאים לנסיבות המקרה דנן? במסגרת זו אתייחס גם לטענתם של המערערים בעניין הגשת הראיות הנוספות לאחר פסק הדין. (ג) מה הייתה ההצעה הזוכה במסגרת ההתמחרות?
האם רשאים המערערים לערער על פסק הדין שעה שניתן הסעד שביקשו בתובענה?
17. בפתח הדברים אתייחס בקצרה לטענתם של המשיבים לפיה המערערים מנועים מלערער על פסק הדין, משזכו בתביעתם, שעה שבית המשפט המחוזי קיבל את טענתם כי החברה התנהלה תוך קיפוח.
18. הכלל הוא, כי מי שהיה בעל דין בערכאה הראשונה ורואה עצמו נפגע מההחלטה או מפסק הדין, רשאי לערער. כמובן, לא די בתחושה סובייקטיבית של פגיעה, אלא על בעל הדין להראות, ולו לכאורה, שקופח או שנפגעה זכותו, שבעל דין אחר קיבל סעד נגדו או שלא ניתן לו הסעד שביקש, כולו או מקצתו. נהוג להתייחס לשני מבחנים לקיומה של פגיעה – דיוני ומהותי: במסגרת המבחן הדיוני, רואים בעל דין כנפגע, אם טען בערכאה מושא התקיפה את היפוך התוצאה שהתקבלה בסופו של דבר. לפי המבחן המהותי, רואים אדם כנפגע אם זכותו קופחה באופן מהותי. לעניין זה, קיומו של סעד חלופי עשוי לשמש אחת האינדיקציות לשאלה האם פלוני נפגע מהחלטה מסוימת, אם לאו [חמי בן-נון, טל חבקין הערעור האזרחי 261 (מהדורה שלישית, 2012); ע"א 173/84 בן ציון נ' אוריאל גורני, עו"ד, פ"ד לט(3) 757, 762 (1985); ע"א 761/85 ליפשיץ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ראשון-לציון, פ"ד מו(1) 342, 347 (1991); ע"א 7170/13 נכסים יזום ופיתוח (נ.י.פ) בע"מ נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 34 (12.8.2015)].