בסופו של דבר נקבע כי אין יסוד שלא לקבל את הצהרתם של בעלי התפקיד, לפיה לפי שעה אין הם מתכוונים לתבוע את המבקש, וכי אם תשובותיו בחקירה יספקו אותם הם לא יתבעו אותו, ומשכך נדחתה הבקשה.
26. בהמשך, בעניין פלוק, משנת 1993, נדונה טענת המערערים לפיה בטרם הגשת תביעה נגדם על-ידי בעל התפקיד, היה עליו לקיים חקירה לפי סעיף 288 לפקודת החברות. בית משפט זה (הנשיא מ' שמגר והשופטים א' גולדברג ו-מ' חשין) דן בתכלית החקירה מכוח הסעיף, וקבע כי:
"הסמכויות על-פי סעיפים אלו הן רחבות. אף הן כוללות שלילה של הזכות להימנע מהפללה עצמית ... משום כך יש לעשות בסמכויות החקירה המוקדמת שימוש אך למטרה לשמה הן נוצרו: קרי, השגה עבור החברה של מידע השייך לה ודרוש לה והעמדת המפרק במצב שבו כל המידע הרלבנטי מצוי ברשותו; אין לעשות בהן שימוש לצורך מטרות אחרות, ובכלל זה המטרה של איסוף ראיות לקראת הליכים משפטיים עתידיים. סמכות רחבה זו לא נועדה לאפשר לחברה יתרון בלתי הוגן במאבק משפטי בעתיד.
...
המטרה אשר לשמה נעשות החקירות האמורות ... היא השלמת מידע שחסר למפרק לשם ניהול החברה. יתכן שכתוצאה נגזרת מכך תשפר החברה את מצבה וגם תפיק מידע שיסייע בידה בהגשת תביעה נגד הנחקר או כל אדם אחר. כאמור, זו עשויה להיות התוצאה של חקירה ולא מטרתה" (עניין פלוק, פסקה 6, ההדגשות אינן במקור).
האמור בעניין פלוק הוסיף על שנקבע בעניין פקר שתי קביעות משמעותיות: הראשונה היא כי גם אם כתוצאה מהחקירה ייהנה בסופו של דבר בעל התפקיד מיתרון דיוני בתביעה שתוגש על-ידו, זו אינה יכולה להיות מטרת החקירה מלכתחילה. הקביעה השנייה, והיא בעלת חשיבות רבה בענייננו, היא כי החקירה אינה יכולה להיות לשם השגת יתרון דיוני בתביעה שתוגש, לא רק נגד הנחקר עצמו, כפי שנקבע בעניין פקר, אלא אף נגד כל אדם אחר.
27. נקודת הציון הבאה במסענו הוא פסק הדין בעניין צלר, משנת 2008, בו טענו המבקשים כי בעל התפקיד זימן אותם לחקירה שמטרתה היא ביסוס תשתית ראייתית להגשת תביעות נגדם. בית משפט זה (השופט ח' מלצר, כתוארו אז) העיר כי הלכת פקר, לפיה כזכור, אין לאפשר חקירה לפי סעיף 288 לפקודת החברות שמטרתה היא לסייע לבעל התפקיד בניהולה של תובענה קיימת או עתידית, חלה רק אם תביעה כאמור כבר הוגשה או אם ישנה רמה גבוהה מאוד של ודאות כי תביעה כזו תוגש בעתיד הקרוב (שם, פסקה 11). במקרה הנדון נדחתה טענת המבקשים, ונקבע כי נוכח הבהרת בעל התפקיד כי הוא אינו נחוש לפתוח בהליכים נגד המבקשים, תכלית החקירה היא לאפשר לבעל התפקיד לברר אם יש יסוד להגשת התובענות, וזו תכלית מותרת.