28. לבסוף, בעניין רבוע כחול משנת 2016, עסק בית משפט זה (השופטים י' דנציגר, נ' סולברג ו-א' שהם) בשאלה האם בקשה של בעל תפקיד לרשום הערת אזהרה בנוגע לנכסי מקרקעין הרשומים על שם החברה שהוצא בעניינה צו הקפאת הליכים, ושהזכויות בהם נמכרו למבקשת בעסקה לפני מספר שנים, נמצאת במסגרת סמכות החקירה הכללית הנתונה לו. בדונו בסמכות החקירה הנתונה לבעל התפקיד, ציין בית משפט זה את הלכת פקר ואת שנפסק בעניין צלר, והוסיף כי:
"עינינו הרואות כי הפסיקה הבחינה, הבחן היטב, בין מצב של חקירה כללית ביחס לעסקי החברה – אשר לגביה מוקנות לנאמנים סמכויות נרחבות בהתאם לפקודת החברות, ובין בקשה הנוגעת לתביעה ספציפית ודאית (או כמעט ודאית) נגד גורם מסוים (במסגרת הליך אזרחי נפרד או במסגרת בקשה למתן הוראות בבית המשפט של חדלות הפירעון) – אשר בה ההתייחסות לחברה (ולנאמנים הבאים בנעליה) היא כשל בעל דין אזרחי רגיל" (ההדגשות אינן במקור; שם, פסקה 22)
מדברים אלה עולה כי בחינת בקשה למתן הוראות של בעל תפקיד הנוגעת לתביעה עתידית שתוגש באופן ודאי או כמעט ודאי, תיעשה תוך התייחסות לבעל התפקיד כבעל דין אזרחי רגיל. ולפיכך, ככל שהחקירה תשיג לבעל התפקיד יתרון דיוני בתביעה העתידית אין להתירה.
29. טרם סיום סקירה זו, יש מקום להתייחס לפסק דין נוסף, עניין אדאקום, משנת 1998, שאמנם לא דן ישירות בסוגיה של השגת יתרון דיוני בתביעות עתידיות שתוגשנה על ידי בעל התפקיד, אך הקביעות שבפסק הדין ביחס לסמכויותיו של בעל התפקיד מכוח הוראת סעיף 288 לפקודת החברות הן בעלות חשיבות אף בענייננו. בעניין אדאקום נדונה השאלה האם מכוח הוראת סעיף 288 לפקודת החברות יכול בעל תפקיד לדרוש מצד שלישי, שאינו נמנה עם בעלי החברה, מידע הנוגע לחברה כאשר מידע זה לא היה בבעלותה. הצד השלישי שהתנגד למסירת המסמכים תמך עמדתו בפסק הדין שניתן בעניין פלוק, אך טענותיו נדחו. בית משפט זה (השופטים ט' שטרסברג-כהן, ד' דורנר, ו-י' טירקל) קבע כי השאלה אם המידע שרשאי בעל התפקיד להשיג, כולל גם מידע שלא היה בידי החברה עובר לפירוק כלל לא עמדה בפני בית המשפט בעניין פלוק, ולפיכך אין לראות בפסק הדין משום נקיטת עמדה שלילית לגבי שאלה זו. כן נפסק כי:
"אין סמכותו של המפרק מוגבלת בצורה כלשהי והוא מוסמך לחקור כל אדם, לרבות צד זר לחברה, כדי להשיג כל מידע רלוונטי לפירוק, לרבות כזה שאיננו בגדר שיקום מאגר המידע של החברה קודם לפירוקה. עם זאת, בהיות הסמכות רחבה ואוצרת בחובה כוח רב, מוטל על בית-המשפט לבחון בכל מקרה ומקרה לגופו אם הפעלת הכוח הזה מוצדקת בנסיבות העניין. זאת יעשה בית-המשפט תוך איזון האינטרסים המתנגשים בזירה, בכל מקרה לגופו. מחד גיסא, ישקול הוא את האינטרסים של המפרק ואת סבירות דרישותיו לצורך מילוי תפקידו, מאידך גיסא, ישקול הוא את האינטרסים של הנחקר שלא להיות נתון לחקירה בלתי סבירה, בלתי נחוצה או ללחץ-יתר ולהכבדה בלתי ראויה" (עניין אדאקום, 494).