59. מכאן שיש לחשב את המועד הקובע למימוש האופציות נשוא תכנית האופציות, החל מסיום הסכם 2010 ואין מחלוקת כי האופציות לא מומשו בתוך 90 הימים ממועד זה.
ההתחייבות להקצות 50,000 אופציות:
60. בכתב ההגנה (סעיף 13), אישרה הנתבעת כי בהסכם 2010 נקבע כי התובע יתן במשך שנתיים שירותים בפרוייקט "ראש הממשלה" ויהיה זכאי לתשלום חודשי בסך 3000 ד' ולהקצאה של 50,000 אופציות לרכישת מניות החברה. הנתבעת הוסיפה וטענה, כי במסגרת הסדר החוב שערכה החברה עם דירקטורים ומנהלים לשעבר, הקצתה החברה לתובע 347,182 אופציות, אשר מספרן גבוה לעין שיעור, ממספר האופציות שהיו בידי התובע ערב ההקצאה בתוספת 50,000 האופציות הנזכרות בהסכם 2010, כנגד התחייבות התובע לפיה אין ולא יהיו לו תביעות נוספות כנגד החברה.
61. הנתבעת טוענת כי התובע אינו זכאי לאופציות נשוא הסכם 2010, מאחר ומעולם לא התחייבה להעניק לו 50,000 אופציות אלא לא יותר מ-50,000 אופציות, ואף זאת בכפוף להחלטה של דירקטוריון החברה שמעולם לא התקבלה (סעיף 49). הנתבעת טוענת בסיכומיה כי יש צורך בדיון ואישור פרטני וספציפי בדירקטוריון וכי התובע ביצע הרחבת חזית בסיכומיו עת טען כי אסיפת בעלי המניות אישרה את הסכם 2010.
62. אולם, את הרחבת החזית בטענה זו ביצעה הנתבעת בתצהיר העדות הראשית מטעמה. כידוע, בעל דין אינו רשאי לחרוג מגדרי המחלוקת כפי שנוסחו בכתבי הטענות, זאת למעט במקרים בהם בית המשפט נענה לבקשה לתיקון כתב טענות של בעל דין זה או אם הצד שכנגד נתן הסכמתו לכך במפורש או מכללא (ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד נח(2) 145, 151).
63. ממילא לא הונחה ע"י הנתבעת כל תשתית לטענה זו לפיה היתה רשאית שלא להקצות את האופציות נשוא הסכם 2010, כלל ועיקר.
64. אם כן, יש לדון בטענת הנתבעת כפי שהוגדרה בכתב ההגנה ולפיה ויתר התובע על האופציות כנגד הקצאתן של האופציות בהסדר החוב ועת לא ציין את קיומן בהסכם 2012 אשר נוסח על ידו.
כתב הויתור
65. בחודש יולי 2010 גיבשה החברה תכנית שיקום לצורך הבראתה. במסגרת תכנית השיקום יזמה החברה הסדר נושים למחיקת חובות העבר.
66. הנתבעת טוענת כי התובע אינו זכאי לאופציות שהונפקו לו מכוח תכנית האופציות ואף אינו זכאי להקצאת האופציות נשוא הסכם 2010, עת במסגרת הסדר נושים, חתם ביום 30.12.2010, על כתב ויתור ואף קיבל ומימש ללא עלות 347,182 אופציות, אותן אף מימש לימים, ברווח גדול של מיליוני שקלים. התובע אישר כי התמורה ממימוש המניות היתה נשוא הסדר החוב היתה גבוהה מהחוב הכספי. לדבריו "עשיתי עסקה טובה" (פ' ע' 61 ש' 30-31; (פ' ע' 62 ש' 28).