(ר' גם: פרשת מועצה איזורית באר טוביה לעיל; בש"א (י-ם) 5517/07 מדינת ישראל הנהלת בתי הדין הרבניים נ' באמונה חברה לנהול נאמנויות והקדשות בע"מ (פורסם בנבו, 8.8.07)).
15. ברע"א 7496/15 אור בנמל תל אביב הקטנה בע"מ נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ (פורסם בנבו, 14.2.16) נפסק בין היתר כי:
תכליתו העיקרית של סעיף 353א לחוק החברות הינה להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל לגבות הוצאות מתובעת המסתתרת מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים (ראו: רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי (מוטי) זיסר פס' 6 (13.7.2008); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 684 (מהדורה 12, 2015)). לאור תכלית זו, בבואו להחליט בבקשה לחייב תובעת בהפקדת ערובה על פי סעיף זה, בית המשפט עורך בדיקה תלת-שלבית: בשלב הראשון נבדק אם התובעת יכולה, מבחינה כלכלית, לעמוד בהוצאות שתפסקנה. בשלב זה, בית המשפט לוקח בחשבון את מצבה הכלכלי של התובעת, את סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי (אורכו, מורכבותו, האם נדרשים מומחים או גילויים חריגים), שכר הטרחה הצפוי, וסיכויי התביעה. אם הגיע בית המשפט למסקנה כי לא עלה בידי החברה להוכיח שתוכל לעמוד בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין, הדיון עובר לשלב השני, בו נבחן אם נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מחיוב בערובה. כידוע, במקרה של חברה, להבדיל מתובע אישי, הטלת ערובה הינה הכלל ולא החריג (השוו לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בשלב השלישי, בית המשפט ייקבע את גובה הערובה (ראו: רע"א 2142/13 שויהדי נעמאת נ' יצחק קרמין, פס' 8 (13.11.2014); רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (23.5.2011);רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.2009)). בשלבים השני והשלישי על בית המשפט לאזן, בין היתר, בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הקניין של הנתבע. בקביעת הערובה, רשאי בית המשפט לקחת בחשבון נכונותם של מנהלי התובעת או בעלי השליטה בה, לערוב באופן אישי להוצאות (השוו: רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, מד (1) 647, 650 (1990)).
16. על כפות המאזניים ניצבות אם כן זו מול זו שתי זכויות. האחת, זכותה החוקתית של החברה לגישה לערכאות ולהליך הוגן וממולה זכותו הקניינית של המבקש להחזר הוצאותיו, אם יזכה במשפט. בית המשפט הדן בבקשה להקפדת ערובה נדרש לאזן בין האינטרסים המנוגדים של תובעת ושל נתבע. מחד עליו לדאוג כי גם תובע עני ובכללם פושט רגל וחברה בקשיים יוכלו לזכות לסעד משפטי המגיע להם ומאידך על בית המשפט לשוות לנגד עיניו גם את הנתבע אשר בסופו של הליך יקר ומייגע עלול למצוא עצמו לפני שוקת שבורה ובחוסר יכולת לממש את ההוצאות שתפסקנה לזכותו (ר' רע"א 10671/08 CME Devices נ' קיסריה אלקטרוניקה (פורסם בנבו, 2.3.09)).