7. ביום 19.5.14 הגיע התובע לשיחת שימוע בה נכחו המנהל, מר סיטון, ומנהלת המשרד, גב' סיטון. במהלך הפגישה התבקש התובע להעלות על הכתב את אשר היה ביום 15.5.14 במפעלי "רב בריח".
במהלך שיחת הברור הביאו נציגי הנתבעת את טענות מנהל הלוגיסטיקה מטעם המזמין, מר דוד כהן, על כך שהוגשה תלונה רשמית למשטרת ישראל על גניבה.
בעקבות שיחת השימוע הוחלט על פיטורי התובע לאלתר החל מיום 20.5.14.
ביום 27.5.14 התקבל במשרדי הנתבעת מכתב מטעם המזמין בו הובהר על ידו כי מדובר במקרה חמור ביותר שבעקבותיו יבחן המזמין את שאלת המשך העבודה המשותפת. הנתבעת נדרשה להעביר לעיון המזמין דוח תחקור מעמיק אודות האירוע וכן פירוט הפעולות המתקנות והמונעות שננקטו לאחריו לצורך מניעת הישנות אירועים נוספים מאותו סוג.
באותו מכתב נאמר כי הוחלט לקנוס את הנתבעת בסך של 10,000 ₪ שיקוזזו מסך התשלום של המזמין.
הנתבעת טענה כי בעקבות האירוע ומעשיו של התובע צומצם היקף עבודתה עם המזמין ביותר מ- 50%. בשלוש שנים האחרונות היקף העסקאות שביצעה הנתבעת עם המזמין היו בסך של 42,000 ₪. מחודש מאי 2014 ירד המחזור ל-15,000 ₪ (בחודש מאי 2014) וביוני הופסקה העבודה המשותפת באופן מוחלט.
לגישת הנתבעת, בעקבות המעשים המתוארים של התובע נגרמו לנתבעת נזקים של "צמצום היקף העבודה של המזמין" בסך 42,621 ₪, קנס בגין גניבת מוצר ששולם על ידי הנתבעת בסך 4,720 ₪ ופגיעה במוניטין ובשם הטוב, בסך 50,000 ₪. התביעה שכנגד הועמדה לצורך אגרה על סך של 320,000 ₪.
8. התובע הגיש כתב תשובה לתביעה שכנגד, ובו טען כי דין התביעה שכנגד להידחות על הסף בהעדר סמכות עניינית של בית הדין לעבודה לדון בה, מאחר שמדובר בתביעה נזיקית.
התובע חזר בכתב התשובה על העובדות המתוארות בכתב התביעה וטען כי מעולם לא גנב דבר והכחיש כל קשר בין נסיבות סיום עבודתו לבין הפסקת ההתקשרות בין הנתבעת לבין המזמין.
9. ראיות שנשמעו
התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר בדיון על תצהירו.
מטעם הנתבעת העידו מר סיטון, מנהל הנתבעת, וגב' סיטון, אשתו של מר סיטון ומנהלת משרד אצל הנתבעת. כמו-כן, הוזמן להעיד מר דוד כהן, עובד של "רב בריח", אשר במועד העובדות היה מנהל לוגיסטיקה במפעל של "רב בריח" (בזמן מתן העדות הוא היה מנהל המפעל) (להלן – מר כהן).
10. בפתח הדיון לשמיעת ההוכחות שהתקיים לפנינו הודיעו ב"כ הצדדים על הסכמתם לגבי העובדות הבאות: