התובע שאל כיצד יקבל את פיצוי הפיטורים, ונענה כי עליו להמתין למכתב הפיטורים מרואה החשבון של הנתבעת. התובע ביקש לאפשר לו להמשיך לעבוד עם לקוחות אחרים של הנתבעת, אך נענה בסירוב. כשהגיע התובע ב- 10 ליוני הוא שאל שוב על פיצויי הפיטורים ונאמר לו שהוחלט לשלול אותם ממנו בשל נסיבות פיטוריו.
4. לאחר שהניסיון לקבל את זכויותיו באמצעות עורך דין לא הצליח, הגיש התובע את תביעתו לבית הדין. בתביעה ביקש לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים בשיעור 150% בהתאם להוראות של ההסכם הקיבוצי בענף ההובלה שחל על הצדדים, דמי הודעה מוקדמת, פיצויים על פיטורים שלא כדין ובהעדר שימוע. התובע טען כי על הנתבעת היה להפריש לקופת גמל לפי שיעור של 150%, כאשר יש להפחית כל סכום שהופרש בפועל על חשבון התגמולים. כמו-כן דרש התובע הפרשות לקרן השתלמות, גם אלה בשיעור 150%, שלא נעשו כלל. התובע ביקש לחייב את הנתבעת בתשלום של פדיון חופשה, גם לפי 150%, תוך הפחתה של הסכום ששולם, וגמול בגין שעות נוספות, לפי 10 שעות עבודה ביום בממוצע.
5. הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי יש לדחות את התביעה על הסף בהעדר עילה, מאחר שהתובע הועסק על ידי הנתבעת במשך תקופה של כשלוש שנים אשר הגיעה לסיומה בעקבות התנהגות ומעשים בלתי מקובלים מצדו, אשר הביאו לפגיעה קשה בנתבעת ובקשריה עם לקוחותיה.
לתובע הייתה פוליסת פנסיה ופיצויים בחברת "הכשרה חברה לביטוח בע"מ". דוח צבירה בפוליסה הועבר לעיון ב"כ התובע כבר ביום 24.12.14.
פיטורי התובע היו כתוצאה ממעשיו של התובע אשר שלח ידו באביזר שמצא במפעל של חברה גדולה עבורה מבצעת הנתבעת שירותי הובלה ("רב בריח"). מעשיו של התובע הביאו לפגיעה קשה בשמה הטוב של החברה ואף גרמו לערעור ביחסי העבודה בין הנתבעת לחברת "רב בריח", שהיא אחת החברות הגדולות לה נותנת הנתבעת שירותי הובלה. מנהל הנתבעת נאלץ להיעדר רבות מעבודתו על מנת לשכנע את הגורמים הרלוונטיים בחברת "רב בריח" שלא להפסיק להשתמש בשירותיה של הנתבעת.
6. הנתבעת הגישה כתב תביעה שכנגד, שבה צוין כי ביום 15.5.14, באמצעות דיווח טלפוני שקיבל מנהל הנתבעת ממנהל הלוגיסטיקה במפעלי המזמין, מסר לו האחרון כי בעת ביצוע עבודתו בשירותי הנתבעת נטל התובע חפץ מחצרי המזמין וזאת, ללא כל אישור של המזמין ו/או מי מטעמו. משהבחין מנהל הלוגיסטיקה בתובע (הנתבע שכנגד) נוטל את החפץ ונכנס לרכבו, ניגש אליו והתעמת אתו. התובע הודה במעשה. המנהל דרש מן התובע לעזוב את המפעל מידית. ביום 18.5.14, בעקבות הדיווח שהתקבל, יצרה גב' סיטון קשר עם התובע ויידעה אותו בדיווח שהתקבל. התובע זומן לשיחת שימוע לעניין המשך העסקתו בחברה.