14. לצורך חקירתה של תלונה על ייבוא טובין בהיצף נדרשים לפי סעיף 24(א) לחוק תנאים נוספים, שאחד מהם הוא תמיכה של יצרנים שהיקף הטובין המיוצרים על ידם מתוך כלל היצרנים בישראל עולה על 50% (יחס של התומכים לעומת מי שהביע עמדה) ו- 25% מהתוצרת הכוללת של הענף היצרני המקומי. על פי סעיף 25 (א) לחוק, נקבעו גם פרקי הזמן שביחס אליהם תיבחן התלונה.
15. כמפורט לעיל, עם פתיחתה של חקירה על הממונה לאסוף מידע וראיות מיצרנים ומיבואנים. סעיף 32(ב) לחוק מגדיר את סמכויותיו:
"הממונה או מי שהוא הסמיך לכך בכתב, רשאי לדרוש המצאת מסמך הנוגע למחיר יבוא או למחיר יצוא וכן מתן תשובה לשאלון, בתוך מועד סביר בנסיבות הענין, שעליו יורה, מכל אחד מאלה, אף אם מקום מושבו מחוץ לישראל:
(1) המתלונן;
(2) היצרן, היצואן או היבואן של הטובין המיובאים;
(3) אדם אחר, או רשות מרשויות המדינה או גוף אחר לרבות הגוף התומך, שיש לגביהם יסוד סביר להניח כי בידיהם מידע או ראיות הנוגעים לחקירה."
16. לאחר חלוף פרק זמן קצר, שגם הוא הוגדר בחוק, על הממונה לקבל החלטה מקדמית בשני עניינים, קיומו או אי קיומו לכאורה של ייבוא בהיצף, נזק ממשי לענף היצרני המקומי, ושל קשר סיבתי, כאמור בסעיף 21(ב) לחוק וכן אפשרות חיוב בערובה זמנית. נוכח חשיבות הוראת סעיף 28(א) לחוק נביא גם אותה במלואה:
"(א) הממונה יקבל, בתקופה שתחילתה 60 ימים מיום החלטתו על פתיחה בחקירה לפי הוראות סעיף 24, וסיומה 90 ימים מיום ההחלטה כאמור, החלטה מקדמית בענינים אלה (בפרק זה – החלטה מקדמית):
(1) קיומם או אי קיומם, לכאורה, של יבוא בהיצף או יבוא במחיר נתמך ותמיכה ייחודית, לפי הענין, של נזק ממשי לענף היצרני המקומי, ושל קשר סיבתי, כאמור בסעיף 21(ב);
(2) הצורך במתן ערובה למניעת נזק העלול להיגרם לענף היצרני המקומי במהלך החקירה; לעניין זה, ישקול הממונה גם את הפגיעה בצפויה בענפים אחרים בישראל שעלולים להיות מושפעים מההחלטה."
17. ככל שמצא הממונה צורך במתן ערובה, מורה סעיף 29(א) לחוק כי עליו לקבוע את שיעור הערובה, ואת התקופה בה תהיה מופקדת. אשר לקביעת שיעור הערובה נאמר בסעיף 29(ב) לחוק כי זה יהיה "השיעור המשוער, לדעת הממונה של היטל ההיצף..." שיחול לגבי אותם טובין לפי הוראות סעיפים 32יט ו- 32כ לחוק.
הרקע העובדתי
18. העותרת ונשר הן יצרניות המלט היחידות בישראל. הקמת העותרת היא חלק מהליך שנועד להסרת חסמים ולעידוד התחרות בשוק המלט והיא תוצאה של החלטות הממשלה שנועדו להגשים מטרה זו. העותרת באה לעולם לאחר הסכמה בין הממונה על ההגבלים העסקיים לבין נשר למכירת אחד ממפעליה של נשר, מפעל הצמנט בהר-טוב. העותרת רכשה את המפעל והחלה בהפעלתו (ר' החלטות הממשלה להסרת חסמים ועידוד תחרות בשוק המלט והודעת הממונה על ההגבלים העסקיים מיום 30.10.2014 לעניין פירוק מונופול המלט נשר על ידי מכירת מפעל למתחרה).