24. בבוחנו את התפתחות היקף היבוא עמד הממונה על כך שהייבוא מיוון עלה באופן משמעותי ביותר בשנת 2016 (שיעור גידול של 5600%) ואילו הייבוא מטורקיה בערכים כספיים פחת ב- 14% בשנת 2016 לעומת שנת 2015. בהמשך לכך מצא הממונה ממצאים להשפעת הייבוא על המחירים בארץ. הממונה בחן את שלושת הפרמטרים שקבועים בסעיף 3.2 להסכם ההיצף: חיתוך מחירים (Price Undercutting), דחיקת מחירים (Price Depression) ומניעת העלאת מחירים (Price Suppression). אשר לחיתוך המחירים, הבהיר הממונה כי זה נבחן על פי הפער בין מחירי הייבוא למחירים המקומיים. הממונה בדק ומצא כי בכל הנוגע לעותרת ולנתונים שהיא העבירה חיתוך המחירים קיים ועומד על 20-25% ביחס למוצר מיובא מספק אחד וברמה של כ- 30-40% ביחס למוצר המיובא על ידי יבואן אחר. עם זאת הממונה הבהיר כי:
"מאחר ובשלב זה לא התקבלו נתונים ביחס להתפתחות המחירים בתקופת החקירה לעניין הנזק מחברת נשר לא ניתן לבצע חישוב חיתוך המחירים ביחס לחברת נשר" (עמ' 47).
25. הממונה בחן אף את דחיקת המחירים. בכל הנוגע לעותרת הוא הגיע למסקנה כי המחירים של העותרת התאפיינו "במגמת ירידה מתונה החל בחודש ינואר 2016 ועד חודש מרץ 2017". באשר לנשר הממונה הוסיף:
"בשלב זה לא התקבלו נתונים מחברת נשר באשר להתפתחות המחירים אשר יאפשרו לי לבחון מידת דחיקת המחירים לעניין הנזק בתקופת החקירה." (עמ' 50)
26. מרכיב אחר בבחינת נזק הוא מניעת עליית מחירים. הממונה הסביר כי עליו לקבוע "מחיר מטרה", להערכת שיעור מניעת עליית המחירים, כאשר מחיר המטרה אמור לאפשר לתעשייה המקומית רווח סביר של 8%, ובאמצעותו לקבוע את הפער בין מחירי הייצור לבין המחירים שהיו נקבעים אלמלא ההיצף. קביעת מחיר המטרה מחייבת לדעת הממונה לדעת מהן עלויות הייצור של המוצר בארץ בתוספת הוצאות מימון, שיווק, הנהלה וכלליות ורווח סביר ליצרן המקומי בשיעור של 8%, אלא שהממונה לא יכול היה לקבוע את מחיר המטרה כפי שציין בהחלטתו:
"בחקירה דנן, הן המתלוננת והן חברת נשר אשר תמכה בתלונה לא העבירו לידנו את התמחירים המפורטים ביחס למוצרי התלונה על אף מספר בקשות מפורשות מצדנו.
לאור זאת, נכון למועד הפרסום של ההחלטה המקדמית לא ניתן לחשב את מחיר המטרה.
לצורך קביעת קיומו של נזק לכאורה שנגרם למתלוננת כתוצאה מדחיקת מחירים ודיכוי מחירים מקובל להשוות את מחיר המטרה למחיר המתלוננת בפועל בתקופת החקירה.