31. לטענת התובעים והחברה, כתוצאה מההפרות הללו של הסכם המייסדים על-ידי שיטרית, הם היו זכאים לבטלו. מעבר לכך נטען כי ההפרות גרמו להם לנזק. כך, מאחר ששיטרית סירב לספק את קוד הפיתוח של האפליקציה בנפרד מתוכנת איפה בוס, נאלצה החברה לפתח את האפליקציה על בסיס קוד פיתוח חדש בעלות גבוהה. עוד נטען כי שיטרית הכשיל במתכוון את פעילות הנסיינים בכך שסירב לתת מענה טכני למשובים שלהם. בכך גרם שיטרית לנזק ופגע בתדמיתה של החברה.
טענות שיטרית
32. לענין הפרת נספח הקניין הרוחני – שיטרית טען כי הוא לא הפר את הנספח. לגישתו הסכימו התובעים לכך שהוא ישתמש באיפה בוס ויבסס עליה את האפליקציה. שפיר ידע לטענתו על השימוש באיפה בוס עוד מיום 9.7.2015 בלא שנושא זה הטריד אותו כלל. לראיה טוען שיטרית כי שפיר שלח יום לאחר מכן הודעת דואר אלקטרוני "מעודדת" על החזון המשותף של הצדדים, הודעה שלא היתה נשלחת על-ידי מי שגילה כי ההסכמים עמו הופרו. עוד טען שיטרית כי המסקנה לפיה השימוש באיפה בוס על-ידיו היה מותר, עולה בקנה אחד עם העובדה שהתובעים רצו לקדם את הפטנט במהירות המרבית. ואכן, ההתבססות על מערכת איפה בוס חסכה זמן פיתוח רב, ואפשרה לרשום את הפטנט במהירות רבה.
שיטרית הוסיף כי ביום 15.1.2015, בטרם חתימת הסכם המייסדים הראשון, הוא פנה בהודעת דואר אלקטרוני אל יתר המייסדים, והסב את תשומת לבם כי הוא משתמש בהמצאות קודמות שלו דוגמת מולטיקס. המצאות אלה יישארו בבעלותו עד שהחברה תימכר תמורת סכום העולה על 10 מיליון דולר, כשרק בשלב זה הוא יעביר בהם את הבעלות. שיטרית ציין בהקשר זה כי אין לתובעים להלין אלא על עצמם, משום שהם לא כללו בהסכם המייסדים הראשון התייחסות לשימוש זמני במערכת האיפה בוס.
33. לענין הטענה בדבר הפרת ההתחייבות למסירת האפליקציה לימאסי – שיטרית טען כי הוא לא מנע מהתובעים גישה לקוד הפיתוח של האפליקציה. לשיטתו, קוד הפיתוח של האפליקציה, של מולטיקס ושל איפה בוס היה בהישג ידם של התובעים ב"שרת ענן" שהוא יצר עבור החברה. הוא טען כי התובעים לא פנו אליו בנושא זה מעולם, והנושא אף לא עלה בישיבות הדירקטוריון של החברה. אף בהודעה מיום 14.7.2015 בה העלה שיטרית את ההצעה הראשונה, הוא ציין כי הוא יעביר את כל המידע הנמצא ברשותו.
לגישתו של שיטרית, ההחלטה לפתח מחדש את האפליקציה לא נבעה מכך שהוא מנע את הגישה לתוכנה ולקוד הפיתוח. הטעם לפיתוח מחדש היה ככל הנראה משום שהתובעים החליטו ששיטרית אינו יכול לפתח את האפליקציה לכדי מוצר סופי, ולכן יש להעביר את הפיתוח לצד שלישי. חרף האמור ניסו התובעים שלא כדין לייחס לשיטרית הפרה של הסכם המייסדים, כדי שיתאפשר להם לבטלו.