22. ומזוית נוספת: הוראת סעיף 10(א) לתוספת נוקטת לשון מנדטורית "לא תירשם בפנקסי המקרקעין ... אלא לאחר שהוצגה בפני הרשם תעודה חתומה...". לשון החוק אינה מסייגת את סמכות הוועדה. כאמור, הפרשנות המצמצמת שניתנה לסעיף זה בעניין קהילת ציון נבעה מחשש מפני העדפת נושים ופגיעה בקופת הכינוס. טעמים אלה אינם רלוונטיים לענייננו. קשה לומר כי כוחה של הוועדה המקומית לעכב את מתן האישור וכתוצאה מכך את הרישום בפנקסי המקרקעין, משנה באופן מהותי את זהות החייב. במהותו, הסעיף מאפשר הפעלת לחץ לא רק על המוכר, אלא גם על הרוכש, כמו שבמצב הדברים הרגיל, אם המוכר לא משלם את חוב היטל ההשבחה, אך מבלי להיכנס להליכי חדלות פרעון, הקונה המעוניין להעביר את הרישום על שמו ייאלץ לשאת בתשלום.
הפטר לחייב – דיוני או מהותי?
23. כאמור, חוב היטל ההשבחה מהווה "חוב בר תביעה" לפי סעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל (עניין קהילת ציון, בפסקה 3(א); עניין עיריית הרצליה, בפסקה 50). מכאן טענת הכנ"ר, כי אם וככל שפושט הרגל יופטר מהחוב עם מתן צו הפטר לפי סעיף 69(א)(1) לפקודת פשיטת הרגל, הוועדה המקומית ממילא לא תוכל להמשיך לפעול מול הקונָה, שהרי החוב הוא של המוכר. בכך יש כדי לתמוך בעמדה לפיה על הוועדה להמציא את האישור המבוקש, באשר החוב נמחל/נמחק לבעל החוב והוועדה לא תוכל עוד לגבותו לעולם, בדומה לחובות אחרים שההפטר חל עליהם.
24. טענה זו מעוררת את השאלה אם ההפטר הוא מהותי או שמא מדובר אך בהפטר דיוני, שאינו מביא למחיקה מהותית של החוב, אך מונע את האפשרות לגבותו מהחייב הספציפי. ככל שההפטר הוא מהותי, הרי שטענת הכנ"ר היא טענה בעלת עוצמה, באשר קשה להלום כי ההכרעה בדילמה שבפנינו תיגזר מהשלב של הליכי פשיטת הרגל. שאם נאמר כך, הרי כל שעל הקונָה לעשות הוא להמתין בסבלנות עד שהמוכר-החייב יקבל הפטר.
25. לכאורה, ניתן להשיב לטענה זו כי החוב בהיטל השבחה רובץ על המקרקעין, ולכן מה לי הפטר דיוני ומה לי הפטר מהותי. לפי סעיף 10(א) לתוספת השלישית, רישום העברת הזכויות מותנה באישור הוועדה המקומית כי "שולמו כל הסכומים המגיעים אותה שעה כהיטל החל על המקרקעין". סעיף 7(א) לתוספת נוקט לשון "במקרקעין שלגביהם חל ההיטל", ובסעיף 7(ב) נכתב "מימש החייב בהיטל חלק מן הזכויות במקרקעין ישלם היטל בשיעור יחסי לפי מידת המימוש החייבת בהיטל". מלשון הוראות אלה ניתן לכאורה להסיק כי אמנם החייב בתשלום ההיטל הוא בעל הקרקע, אך החוב רובץ על המקרקעין, ולכן אין מקום ליתן את האישור כל עוד לא שולמו היטלים אלה.