במצב הדברים הרגיל, כאשר המוכר אינו נכנס להליכי חדלות פרעון, הרי ככל שאינו עומד בהתחייבותו לשלם את היטל ההשבחה, עומדות לרוכש התרופות על פי הסכם המכר ועל פי הדין. הרוכש הוא שנאלץ "לרדוף" אחר המוכר שיעמוד בחובותיו לרשויות, על מנת שניתן יהיה להעביר את הזכויות על שמו. במצב הדברים הרגיל, הוועדה אינה חייבת לנקוט הליכי גביה נגד מוכר שלא שילם את היטל ההשבחה. בדומה, הוועדה אינה חייבת להגיש תביעת חוב, במקרה בו המוכר נכנס להליכי חדלות פרעון.
מנגד, במצב הדברים הרגיל, רוכש אשר מבקש לקבל אישור הוועדה המקומית על מנת להעביר את הזכויות במקרקעין על שמו, יכול לשלם את ההיטל בעצמו ולתבוע לאחר מכן את המוכר בגין הפרת הסכם המכר. בדומה, במצב בו המוכר נכנס להליכי חדלות פרעון, הרוכש יכול לשלם את ההיטל בעצמו ולהגיש תביעת חוב כנגד המוכר ולקבל את החלק היחסי בדיבידנד, מבלי שתהא בכך העדפת נושים. בשני המצבים עומד הרוכש בסיכון כי לא יעלה בידו לגבות את החוב מהמוכר, וקשה להלום כי הרוכש ישפר את מצבו דווקא עקב כניסתו של המוכר להליכי חדלות פרעון.
30. קבלת גישתה של הכנ"ר עלולה אף להביא לתוצאה שפתיחת הליכי חדלות הפרעון תיעשה על ידי המוכר או הרוכש בחוסר תום לב ולמראית עין של פירוק, במטרה לאלץ את הוועדה המקומית ליתן אישור להעברת הזכויות בנכס תוך התחמקות מתשלום היטל השבחה (אציין כי בעניין חברה ראשונה טענה הוועדה המקומית כי זה היה המניע לפתיחה בהליכי הפירוק על ידי הרוכשים). חשש זה אינו חשש סרק בהינתן העובדה שהיטל ההשבחה עשוי לעיתים להגיע לעשרות מליוני שקלים.
31. ומזוית נוספת: תוצאה לפיה הוועדה המקומית עומדת בפני שוקת שבורה במקרה של חדלות פרעון של המוכר, תחייב את הוועדה המקומית לנקוט בהליכי גבייה אקטיביים, (שמא אף הליכי בירור אקטיביים לאיתור עסקאות מכר), על מנת למנוע מראש מצב מעין זה. בכך, תהפוך הוועדה מנושה "פסיבי" שהרוכשים משחרים לפתחה לצורך קבלת האישור, לנושה "אקטיבי" הנוקט פעולות לשם שמירת זכויותיו. לכך השלכות רוחב מבחינת משאבי הציבור והמערכת המשפטית (לפי סעיף 18 לתוספת הרשות המקומית רשאית לגבות בשם הוועדה המקומית את היטל ההשבחה על פי אמצעי הגבייה שננקטים לצורך גביית תשלומי ארנונה).
32. זאת ועוד. שיטתה של הכנ"ר עלולה להביא לתוצאה לפיה העובדה שהמוכר נקלע להליכי חדלות פרעון עשויה לשפר את מצבו של הרוכש גם לגבי חובות אחרים, ואיני משוכנע כלל, כי זו התוצאה הרצויה. אביא מספר דוגמאות לכך: תנאי להעברת הזכויות הרשומות בחברה משכנת הוא שהמוכר ישלם לחברה המשכנת סכום כלשהו; או שהמוכר חייב בדמי הסכמה לרשות מקרקעי ישראל כתנאי להעברת הזכויות. במקרים מעין אלה, במצב הדברים הרגיל, אם המוכר לא עומד בהתחייבותו לשלם לחברה המשכנת או לרשות מקרקעי ישראל – מבלי לקבוע מסמרות, נראה כי הרוכש ייאלץ לשלם את חובו של המוכר ולתבוע לאחר מכן את המוכר. כשלעצמי, איני סבור כי מצבו של הרוכש צריך להשתפר מקום בו המוכר נקלע להליכי חדלות פרעון, כך שהחברה המשכנת או רשות מקרקעי ישראל הם אלה שיצטרכו לשאת בחוב של המוכר ולהגיש תביעת חוב לקופת הכינוס/הפירוק.