צירייה:
אין זה סביר כי הנתבעת 2 לא גילתה כי יש להחליף צירייה ברכב במהלך הבדיקה שערכה, וכל מה שרשמה לגבי מערכת ההיגוי הוא כי יש לבצע תיקון היגוי בלבד.
כך גם אין זה הגיוני כי הנתבעת 1 לא ידעה על הצורך להחליף את הצירייה, מאחר והדבר מורגש בנסיעה, והיה עליה לגלות פרט זה לתובע, מתוך חובה לנהל מו"מ בתום לב וחובת גילוי מוגבר מכוח היותה סוחרת מקצועית של הרכבים.
על כן, על הנתבעות לשאת, יחד ולחוד, בעלויות החלפת הצירייה על ידי התובע בסך 890 ₪.
מכירת הרכב עלי די התובע:
למעשה, התובע הודה כי לא היה קשר בין גילוי הפגיעה הנטענת בשלדה לבין החלטתו למכור את הרכב בחלוף שבועיים, וכי ההחלטה נבעה מכך שהרכב היה "נכבה" במהלך הנסיעה.
אציין, כי התובע לא הציג כל ראיה באשר לתקלה זו או מה הסיבה לה.
התובע טען כי הנתבעת 1 "גנבה" את דעתו בעת שפרסמה את הרכב כ"חדש ללא תאונות". כאשר התברר לתובע, לאחר בדיקה אצל הנתבעת 2, כי הרכב עבר תאונה, הוא החליט בכל זאת לקנות את הרכב, לטענתו מאחר והגיע מרחוק וכי חשב כי התאונה אינה משמעותית, בהיותו חסר ידע ברכבים, דבר שנוצל על ידי הנתבעות.
מעיון בטופס גילוי נאות שהוצג על ידי הנתבעת 1 לתובע עולה כי לא נכתב דבר לגבי התאונות שעבר הרכב, על אף שנציג הנתבעת 1 הודה כי דבר התאונות היה ידוע לו בטרם פרסם את הרכב למכירה.
הטענה של הנתבעת 1, לפיה הגילוי הוא בהתאם לטופס בדיקה, אינה מקובלת לי. ראשית, טופס גילוי נאות נועד לרכז את הפרטים לגבי הרכב, הוא חייב להיות מפורט ומופרד משאר המסמכים. שנית, גם בטופס הבדיקה לא נאמר מפורשות כי הרכב עבר תאונות, אלא פגיעה מקדימה בלבד (על אף שניתן להבין מתיאור הליקויים ברכב כי לרכב היו תאונות).
כאמור, טופס גילוי נאות, בהתאם לחוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), תשס"ח -2008 (להלן: "החוק"), נועד ליידע את הקונה באופן מפורש כי הרכב הנמכר עבר פגיעה, אך הנתבעת 1 נמנעה מלעשות כן.
וזהו לשונו של סעיף 4 לחוק :
(א) לא יעשה עוסק ברכב עסקה בעניין מכירת רכב משומש, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1) נחתם חוזה בכתב בינו לבין רוכש הרכב (בסעיף זה – החוזה);
(2) העוסק ברכב מסר לרוכש הרכב, עד למועד חתימת החוזה ובנפרד מהחוזה, טופס חתום בידו, שמפורטים בו הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה – טופס גילוי);
(3) רוכש הרכב אישר בחתימת ידו את קבלת טופס הגילוי.
(ב) עוסק ברכב יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את הפרטים שלהלן:
(1) שמו המלא, מספר הזהות שלו ומענו המלא; היה העוסק ברכב תאגיד – גם את סוג התאגיד, מספרו ומענו המלא;
(2) שמו המלא של בעל הרכב, מספר הזהות שלו ומענו המלא; היה הבעלים תאגיד – גם את סוג התאגיד, מספרו ומענו המלא;
(3) מספר הבעלים הקודמים של הרכב, וככל הידוע לו – אם הבעלים הקודמים היה חברה שעיסוקה החכר – גם את שמה ומספרה של החברה;
(4) פגיעות שנגרמו לרכב, ככל הידוע לעוסק ברכב, עד למועד מסירת טופס הגילוי;
(5) מספר הקילומטרים שעבר הרכב, ככל הידוע לעוסק ברכב, מיום רישומו לראשונה ועד למועד מסירת טופס הגילוי;
(6) הסכום שישולם בעבור הרכב. (ההדגשה לא במקור מ.פ.ב.)