מציאות זו הובילה לשינויים מהותיים באופיים של מושבי העובדים ובהתנהלותם דה פקטו. ענפי הפעילויות השונים הופרדו וחברי האגודה החלו לנהל את ענייניהם באופן עצמאי, כאשר ההיזקקות לאגודה הלכה והצטמצמה. חל כרסום של ממש בעקרון הערבות ההדדית, אשר היווה בעבר נדבך כה חשוב בהווייתה של האגודה השיתופית. תהליכים אלה, על רקע המשבר המתואר, הובילו למסקנה כי יש לבצע שינויים במבנה הארגוני-חברתי-ניהולי של המושבים המאוגדים כאגודות שיתופיות, ואף הוקמה על ידי הממשלה ועדה היגוי לבחינת הבעיות ולמציאת פתרונות בעניין זה (לתיאור השתלשלות העניינים בהקשר זה, ראו: ה"פ (מחוזי חי') 317/95 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אגרא יוקנעם אגודה שיתופית בע"מ, פ"מ התשנ"ח(1) 481 (1998) (להלן: עניין בנק לאומי לישראל). כן ראו: שאול ויסמן "הערבות ההדדית במושבי העובדים" הפרקליט לח(א) 125, 134-130 (תשמ"ח-תשמ"ט) (להלן: ויסמן), ובפרט הקטעים המובאים ממסקנות דו"ח הועדה לבחינת הבעיות המשפטיות, הארגוניות והחברתיות בהן נתונים המושבים כיום).
התהליכים המתוארים לעיל היוו מעין תמונת ראי ביחס לתמורות אשר חלו לאורך השנים בעקרונות הקואופרציה. כך, המלומד פלמן (בספרו משנת תשי"א בעמ' 24-29), בבואו למנות את עקרונות הקואופרציה, מפרט עשרה עקרונות כלכליים ותשעה עקרונות חברתיים. מעניין להשוות את דבריו של פלמן לתיאורה של פרופ' אוטולנגי, המציינת כי בשנת 1966, ועדה אשר מונתה על ידי ועידת ברית הקואופרציה הבינלאומית קבעה כעקרונות הקואופרציה ששה עקרונות יסוד בלבד, המותאמים להתפתחויות הכלכליות של אותן שנים, והם: החברות באגודה היא רצונית ופתוחה; עקרון הדמוקרטיה; הון המניות מזכה בריבית מוגבלת, אם בכלל; רווחי האגודה יהיו שייכים לחברי האגודה ויחולקו באופן שבו חבר אחד אינו נהנה על חשבונם של האחרים; חינוך לקואופרציה; ושיתוף פעולה בין כל ארגוני האגודות השיתופיות בכל דרך, במישור הלאומי והבינלאומי (אוטולנגי, בעמ' 25. כן ראו נועם, שם. וראו והשוו: אביטל מרגלית "'היערות אשר בהם נרדה את הדבש': חוק, ארגון ומבנה תאגידי בחברת העובדים" עיוני משפט כו(2) 451, 463-459 (תשס"ג), המתארת את התפתחות הרעיון הקואופרטיבי באירופה וסוקרת את עיקרי הרעיונות הנמצאים בגרעין האידיאל הקואופרטיבי המערבי).
40. השינויים החברתיים לצד המשבר הכלכלי הביאו לזעזועים נוספים. על ההתרחקות הרעיונית והמעשית מעקרונות אלה בישראל עקב השפעתם של גורמים "חיצוניים", מציינת פרופ' אוטולנגי: