(5) לכל החלטה הניתנת ע"י הרשם עפ"י סעיף-קטן (2)(I) ולכל החלטה של הבורר או הבוררים עפ"י סעיף-קטן (2)(II) שהרשם אישרה עפ"י סעיף-הקטן הקודם, יהא תוקף של פסק דין מטעם בית משפט מחוזי שאינו ניתן לערעור, וכן תוצא לפועל.
הנה כי כן, לרשם האגודות השיתופיות נתונה הסמכות להכריע בסכסוכים אשר הובאו בפניו או להעבירם לבוררות, כאשר החלטתו של הרשם כבורר, או החלטתו לאשר את פסק הבורר – "יהא לה תוקף של פסק דין מטעם בית משפט מחוזי שאינו ניתן לערעור". ודוק: לשון הסעיף כפשוטו תוחמת עצמה לשני סוגי החלטות בלבד: הכרעה של הרשם כבורר או אישור של הרשם את פסק הבורר. לכאורה, נמנע המחוקק מלהעניק להחלטת רשם המתקנת פסק בורר או מקבלת ערעור על פסק בורר, כבמקרה שלפנינו, מעמד של פסק דין אשר אינו ניתן לערעור. ברם, הפסיקה לא הבחינה בין הדברים, אלא התייחסה באופן כללי להחלטות הרשם בענייני בוררות בסכסוכים, כולל החלטה להפוך את פסק הבורר, כהחלטות שבסמכות התערבותו של בג"ץ (וראו: עניין שדה צבי, בעמ' 272; בג"ץ 3815/92 פיין נ' רשם האגודות השיתופיות, פ"ד מז(2) 424 (1993) (להלן: עניין פיין). בשני המקרים נדונה עתירה על החלטת רשם שקיבל ערעור על פסק בורר, כמו במקרה שבפנינו; בג"ץ 2119/03 בית נחמיה נ' זליגמן ([פורסם בנבו], 23.3.2003) (להלן: עניין בית נחמיה)). מכל מקום, לנוכח התוצאה אליה הגעתי ולפיה יש מקום להתערב בפסק הרשם, לא ראיתי להידרש לסוגיה זו, ואלך בדרכו של בית המשפט בעניין שדה צבי ובעניין פיין.
46. בהיות הרשם מומחה בתחום עקרונות הקואופרציה והבעיות הייחודיות אשר אפיינו את המסגרות השיתופיות (ראו: אוטולנגי, בעמ' 120), נמנע בית המשפט בעבר מלהתערב בהחלטותיו והגביל את התערבותו "לפי ראשי הפרקים של חריגה מסמכות, טעות משפטית גלויה על פני ההחלטה, ופגיעה בעיקרי הצדק" (בג"ץ 20/59 קינסלי נ' רושם האגודות השיתופיות, פ"ד יד 2297, 2304 (1960) (להלן: עניין קינסלי); בג"ץ 175/64 זהבי נ' רשם האגודות השיתופיות, פ"ד יח(2) 625, 627 (1964)). בהמשך, הרחיב בית המשפט את היקף התערבותו, וכיום, נכונותו של בג"ץ להתערב בהחלטות הרשם במקרים בהם לא קיימת זכות ערעור על החלטותיו, דומה לזו שעניינה התערבות בפסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה, בהתאם להלכה הידועה שנקבעה בבג"צ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673 (1986) (להלן: עניין חטיב). כידוע, תחום התערבות זה הוא מצומצם ומוגבל למצבים בהם נפלה טעות מהותית בהחלטה וכאשר שיקולי צדק מחייבים את התערבותו של בית המשפט (ראו, למשל: עניין פיין; בג"ץ 4222/95 פלטין נ' רשם האגודות השיתופיות, פ"ד נב(5) 614, 623 (1998); בג"ץ 8405/02 SYSTEMATE NUMAFA B.V נ' רשם האגודות השיתופיות ([פורסם בנבו], 12.12.2002) (להלן: עניין Systemate); עניין בית נחמיה; בג"ץ 9176/05 נמרוד נ' מנהל מקרקעי ישראל ([פורסם בנבו], 28.4.2010). וראו: אוטולנגי, בעמ' 122-121, באשר להרחבתו הצפויה של הפיקוח השיפוטי והגבלת שיקול הדעת של רשם האגודות השיתופיות).