47. להשקפתי, נסיבותיו של המקרה דנן מצדיקות את התערבותו של בית משפט זה בפסק דינו של הרשם, גם על פי המבחן המצומצם להתערבות בית המשפט. זאת, הן נוכח טעויות מהותיות אשר נפלו בפסק הרשם והן משיקולי צדק, והכל כפי שיפורט להלן. על כך אוסיף כי הסכסוך בין האגודה השיתופית ניר בנים לבין הרפתנים בסוגיה המונחת לפתחנו אינו נחלתם של צדדים אלה בלבד, ומשותף הוא לא רק לעניינן של באר טוביה ונחלים, אלא לאגודות שיתופיות נוספות. אכן, ברי כי גורלו של כל סכסוך יוכרע על פי נסיבותיו הקונקרטיות, תוך בחינת הנתונים הרלוונטיים בכל אגודה ואגודה, החלטות גופי האגודה ותקנותיה. עם זאת, דומה כי הנקודות העקרוניות הנסבות על טיבה של מערכת היחסים "המשולשת" תנובה - האגודה השיתופית - החברים יצרני החלב, משותפות לאגודות רבות ופסק דיננו עשוי להשליך על סכסוכים דומים. לא למותר לציין כי בניגוד לטענת האגודה בפנינו, הרי שבפני הבורר טענה האגודה, במסגרת בקשתה לדחית התביעה על הסף, טענה הפוכה. שם טענה האגודה כי הליך הבוררות לא מתאים לידון בבוררות באשר סוגיית שיוכן של יחידות ההשתתפות בתנובה היא ענין בעל חשיבות ציבורית שראוי שבית המשפט ידון בו (סעיף 18 להחלטת הבורר בבקשה לדחייה על הסף). סיכומו של דבר, שלדעתי נתמלאו התנאים לדיון בעתירה לגופה.
48. בטרם אפנה לעתירה גופא, אבקש להוסיף מספר מילים בסוגיית מעמדו הייחודי של רשם האגודות השיתופיות והביקורת השיפוטית על החלטותיו. סמכויותיו של רשם האגודות השיתופיות מוסדרות בפקודת האגודות השיתופיות המנדטורית משנת 1933, פקודה ארכאית שמרבית ההסדרים הראשוניים לגביה נקבעים בתקנות על ידי מחוקק המשנה (ראו עניין רזניק, פסק דינו של המשנה לנשיאה כב' השופט ריבלין).
להבדיל מבית הדין לעבודה הממלא פונקציה שיפוטית מובהקת, רשם האגודות השיתופיות ממלא לצד סמכותו השיפוטית גם סמכויות ביצועיות ואף משימות מעין-חקיקתיות (ראו לעניין זה מאמרו של מי שהיה רשם האגודות השיתופיות אשר שי (שוויצר) "עצמאות שיקול הדעת של רשם האגודות השיתופיות" הפרקליט כד 191 (תשכ"ח). להיקף סמכויות הרשם על פי הפקודה והתקנות ראו אוטולנגי עמ' 117-113). מציאות זו, בה הרשם יכול למצוא עצמו משמש בערבוביא כמייצג אינטרסים שונים וסותרים כמו אינטרס האגודה מול אינטרס נושי האגודה וכבעל סמכות שיפוטית, מבלי שנתונה מעליו סמכות פיקוח ערעורית, מעוררת קושי מושגי ניכר, ולטעמי, די בכך כדי להצדיק הרחבת הביקורת השיפוטית על החלטות הרשם אף מעבר למבחנים שנקבעו בהלכת חטיב לגבי התערבות בג"ץ בפסקי דינו של בית הדין הארצי לעבודה. על השניות בסמכויותיו של הרשם עמד השופט זילברג בעניין קינסלי לעיל, ואף שהתייחס לסמכותו של הרשם בענייני פירוק האגודה, דבריו מבהירים היטב את הבעייתיות הטמונה בהסדר הקיים: