59. בת.א. (ת"א) 30124/06 ארגון מושבי הנגב ארגון שיתופית חקלאית נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ ([פורסם בנבו], 15.3.2009) נטען על ידי התובעת כי תנובה חייבה אותה בטעות בהשתתפות בהון מניות למרות שהתובעת, אגודה שיתופית של מושבי הנגב, לא הייתה חברה בתנובה. התביעה נדחתה לאחר שהוכח כי לא נגרם לאגודה השיתופית נזק, שהרי חלף ההשתתפות בהון מניות הייתה מחוייבת בקומיסיון מוגדל (שהרי הקומיסיון שנגבה מחקלאי פרטי שאינו חבר בתנובה היה זהה לקומיסיון + השתתפות בהון מניות תנובה שנגבו מהאגודות החברות בתנובה). מאלף לציין את הערתו של בית המשפט שם, בהתייחסו לטענת התובעת כי נגרם לה נזק מאחר שלא יכולה הייתה 'לגלגל' את ההוצאה על חברי האגודה:
"טענה זו נראית לי מלאכותית בהתחשב בכך שהארגון מתאר כי בכל התחומים הוא פעל כ'צינור' בלבד והעביר למושבים החברים בו את מלוא התמורות שנתקבלו בידיו. לא ברור מה מנע ממנו לפעול כ'צינור' בהקשר זה ולגרום לכך שהמניות תיוחסנה ישירות למושבים החברים בו ולא לו עצמו. יתר על כן, מדובר בניסיון מלאכותי שאינו עולה בקנה אחד עם המהות הכלכלית האמיתית של פעילות הארגון כפי שעלתה מעדותו של מר גל. הארגון פעל למען רווחת המושבים החברים בו ולא למען רווחתו שלו" (שם, סעיף 49 לפסק הדין) (הדגשה שלי – י.ע.).
הדברים יפים גם לענייננו ותומכים במסקנתו של הבורר כי האגודה פעלה כ'צינור' עבור חברי האגודה בשיווק תוצרת החלב ובקבלת תמורת החלב.
60. הרשם עמד על כך שתנובה נהנתה מהגבייה להון. היא לא שילמה על כך מס והכסף שנגבה הגביר את יציבותה ובעקיפין נהנו מכך גם הרפתנים בכך שהיה להם תאגיד חזק שיכול היה תמיד לרכוש את החלב מהם במחיר המטרה. לטעמי, אמירה זאת אך מחזקת את המסקנה ההפוכה. חלק הארי בפעילותה של תנובה קשור לחלב ולמוצריו. אילולא שיווקו הרפתנים (וחקלאים בענפים אחרים) את תוצרתם לתנובה, תנובה לא גובה מהם סכומים עבור השתתפות בהון תנובה. הדבר אך ממחיש את היקף הפשרה שנעשתה בועידת תנובה, שם הוחלט כי מחצית מיחידות ההשתתפות שנצברו בתנובה, תחולקנה בשווה לכל האגודות השיתופיות, ללא קשר למידת תרומתה של כל אגודה להון המניות, קרי, ללא קשר להיקף שיווק החלב או תוצרת חקלאית אחרת על ידי כל אגודה ואגודה.
תשלום המס
61. בסמוך לנימוקיו כאמור לעיל, הרשם הוסיף כי לנוכח הדברים "כל שנותר לבדוק אם אכן הרפתן בעצמו נשא בתשלומי המס על ההון שנגבה". אבקש להעיר כאן את המובן מאליו: זכותו של אדם בנכס כלשהו אינה צומחת עקב תשלום המס בגינו. נהפוך הוא, החבות במס נובעת מזכותו של הנישום בנכס. אשר על כן, אין לומר כי שאלת זכותם של הרפתנים ביחידות ההשתתפות תוכרע על פי השאלה אם הם שילמו מס עבורן, אם לאו. עם זאת, למותר לציין כי תשלום מס מהווה אינדיקציה לזכותו של פלוני בנכס מסוים, והדברים ברורים.