69. על פי תקנון האגודה חלק ג' סעיף 1"הון האגודה מורכב מהשקעות הון של החברים שאת תמורתן אפשר לשלם בשעורין, כפי שתחליט האסיפה הכללית". האגודה לא הציגה כל ראיה לכך שהאסיפה הכללית החליטה לזקוף את השקעות הרפתנים בהון מניות תנובה לזכות הון האגודה. ובכלל, מדוע שהרפתנים יסכימו להשקיע בהון האגודה יותר מחברים אחרים? כפי שהאגודה לא הייתה רשאית להטיל רק על הרפתנים לשאת בהפסדי האגודה, כך האגודה לא הייתה רשאית לחייב רק את הרפתנים לתרום להון האגודה, בניגוד לעקרון השוויון המהותי. עוד בהקשר זה אציין את טענת הרפתנים כי אף חבר של האגודה, בין אם הוא יצרן פרי, משווק עופות או כל תוצרת אחרת, לא חוייב על ידי האגודה לתרום, ולא תרם, סכום כלשהוא להון האגודה בקשר עם רכישת מניות בתאגיד חיצוני כלשהו.
70. בחוות דעתו של רו"ח הרשקו מטעם האגודה, שעליה סמך הרשם את ידו, הועלתה הטענה הבאה: כפי שהאגודה מימנה את השקעתה בתנובה באמצעות גבייה מיצרני החלב להון האגודה, יכולה הייתה האגודה באותה מידה לממן את ההשקעה באמצעות הלוואה מהבנק או באמצעות יתרות העודפים שנבעו מפעילותה, וכשם שבדוחות הכספיים של האגודה התחייבויות לבנקים ולספקים הן התחייבויות של האגודה והן לא מיוחסות ספציפית לענף או לחבר האגודה שבגין פעילותו נלקחו ההלוואות, כך יש להתייחס לנכסים של האגודה.
לטעמי, היא הנותנת כי המסקנה צריכה להיות הפוכה. אם האגודה הייתה נוטלת הלוואה כדי להשקיע במניות תנובה, או הייתה משקיעה מעודפיה שלה, ברי כי החובות והזכויות היו של האגודה. אך האגודה לא השקיעה במניות תנובה מהונה שלה, מאמצעיה שלה או מהלוואה שנטלה על חשבון כלל החברים. האגודה "השקיעה" במניות תנובה אך ורק באמצעות הרפתנים, על חשבון הרפתנים ובדרך של ניכוי מהתמורה המגיעה להם מפדיון תוצרת החלב. בכך שונה עניינם של מניות תנובה מנכסים אחרים של האגודה, שייתכן כי מומנו בהלוואות או בהשקעות הון של כלל החברים.
71. לא מצאתי בפסק דינו של כב' הרשם התייחסות לשורה של דוגמאות שהביאו הרפתנים כדי להראות כי היו דברים מעולם, וכי הרישום במאזן אינו משקף את הבעלות האמיתית בנכס. דוגמה ראשונה: בבוררות שניהלה בשעתו האגודה בפני השופט בדימוס ברנזון, העיד מר ינאי, מבקר האגודה מטעם "ברית פיקוח", באומרו כי "הזכויות שהאגודה רכשה מפרי הדרום הן זכויות השקעה ולא הון של האגודה. מבחינה משפטית זה רשום על שמה. למעשה, היא מופיעה כנאמנה של החברים לקפיטל הנדון. הזכויות הן בשביל החברים" (הדגשה שלי – י.ע.). דוגמה שניה: בהחלטת האסיפה הכללית מיום 22.10.90 נאמר כי "שטרי הון ומניות של הנגב, החקלאית, מרבק מתמור אשר מולם עומד זכוי הון וקרנות האגודה, באם באחד הימים יוחזרו סכומים אלה לאגודה יזוכו הענפים המתאימים ויורד מהון וקרנות" (הדגשה שלי – י.ע.). דוגמה נוספת: כאשר נוצר רווח הון בעקבות מכירת מיכל חלב, ולמרות שלא הייתה מחלוקת כי המיכל שייך לאגודה שהפחיתה בגינו פחת כפי שהפחיתה מציוד אחר של האגודה, נקבע על ידי הבורר מטעם ברית פיקוח כי הרווח יחולק בין המשתתפים במחלבה לאורך השנים ביחס לכמויות החלב ששווקו על ידי כל משתמש. כל אלה דוגמאות המעידות על כך שהאגודה הבחינה בין ענפים ספציפיים לבין כלל חברי האגודה, ועל כך נרחיב בהמשך.