לאחר החלטת ועידת תנובה, ביקשה האגודה לחלק את מניות תנובה לחבריה. לשם כך שכרה האגודה את שירותיו של הכלכלן מר יעקב גדיש ז"ל, שהיה שותף לתהליכי שיוך המניות בתנובה, למען יתרום מניסיונו וילווה את תהליך חלוקת המניות בין חברי האגודה. לאחר איסוף הנתונים וניתוחם, הציג גדיש מפתח לחלוקת המניות בין חברי האגודה. ביום 24.6.03 התכנסה האסיפה הכללית וקיבלה החלטה על חלוקת המניות באופן הנסמך על מפתח החלוקה שנקבע על ידי גדיש (להלן: מפתח גדיש) כדלקמן:
"א. עקרונות החלוקה
1. כ-10% מיחידות ההשתתפות ישמשו רזרבה עד גמר כל הליך החלוקה בפועל וישמשו למקרים חריגים. מה שישאר מהרזרבה יחולק לפי עקרונות החלוקה המפורטים במסמך זה.
2. 12.5% מיחידות ההשתתפות ועד לשווי של 35,000 ₪ יחולק לכל 'יחידת משק' באגודה. הסכום יחולק למשקים הקיימים כיום באגודה. יחידת משק פירושה – משק אחד, הכולל משפחה אחת או יותר, כאמור.
3. 8.82% מיחידות ההשתתפות יחולק בין המשקים ששיווקו תוצרת שאינה חלב (גם אם שיווקו חלב, הנ"ל יחולק בגין שיווק שאינו כולל חלב).
4. יתרת יחידות ההשתתפות תוגדר כ'יחידות השתתפות בגין חלב' תחולק בין משקי החלב כדלקמן:
תהיה חלוקה לארבעה עשורים, בכל עשור יתחלקו שווה כל היצרנים שהיו באותו עשור, בהתאם לאחוזים שנגבו באותו עשור לפי רשימות מתנובה.
לפיכך החלוקה תהיה כדלקמן:
א. משקי החלב שהיו פעילים בין אוקטובר 1953 לספטמבר 1963, יתחלקו ב-15.52% מתוך יחידות ההשתתפות בגין חלב.
ב. משקי החלב שהיו פעילים בין אוקטובר 1963 לספטמבר 1973, יתחלקו ב-19.25% מתוך יחידות ההשתתפות בגין חלב.
ג. משקי החלב שהיו פעילים בין אוקטובר 1973 לדצמבר 1983, יתחלקו ב-38.61% מתוך יחידות ההשתתפות בגין חלב.
ד. משקי החלב שהיו פעילים בין ינואר 1984 לדצמבר 1993, יתחלקו ב-26.63% מתוך יחידות ההשתתפות בגין חלב."
20. המערערים טענו כי החלטת האסיפה הכללית המאמצת את החלוקה לפי מפתח גדיש אינה שוויונית, שכן היא מיטיבה עם הרפתנים על חשבונם של יתר חברי האגודה אשר תרמו לתועלת האגודה בדרכים אחרות. לטענתם, עקרון השוויון העומד בבסיס קיומה של האגודה מחייב חלוקה שוויונית של נכסי האגודה בין חבריה. אי לכך, פנו המערערים לבית המשפט המחוזי ועתרו למתן סעד הצהרתי הקובע כי החלטת האסיפה הכללית בטלה וכי כל אחד מחברי האגודה זכאי לחלק שווה במניות.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי