בעניין אחר ציינתי כי:
"הפסיקה אימצה את גישת המשפט האנגלי והאמריקני, שלפיה הנחת המוצא הינה כי חוזה נעשה לתקופה מוגבלת, וכי צדדים שלא קבעו בהסכם מועד לסיומו, לא התכוונו כי הקשר ביניהם יימשך לעולמי עד. כמו כן נקבע כי תחולתה של הנורמה אינה מותנית בסיווג החוזה, והיא חלה לא רק על חוזים מסחריים, אלא על כל חוזה, יהא תוכנו אשר יהא. סיכם את ההלכה באנגליה פרופ' Atiyah, באומרו:
'...there are many contracts of a continuous nature in which the relationship is entered into without specifying any time-limit, and yet which are clearly not intended to be permanent. In these contracts it is permissible for one party to give notice to the other of his intention to bring the relationship to an end...' (ע"א 9609/01 מול הים (1978) בע"מ נ' עו"ד שגב, פ"ד נח(4) 106, 130 (2004)).
ממכלול הדברים עולה כי אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים, כפי שעולה מלשון החוזה ומן הנסיבות, מצביע על כך כי כוונתם לא הייתה להיקשר ללא הגבלת זמן, כל עוד הפרויקט מצליח. המסקנה הפרשנית הברורה היא שמשך ההתקשרות הוא לשנה ומתחדש בהתאם להחלטת המשיבה, לאור שביעות רצונה ובהתאם לעקרון תום הלב. כמו כן, ראוי לציין כי פרשנות זו אינה גוררת פגיעה בתמורה החוזית לה זכאית המערערת, שהרי המערערת קיבלה את התמורה עבור התקופה שבה היה החוזה בתקוף. יתכן כי החוזה היה רווחי עבור המערערת, אולם אובדן חוזה רווחי, כשלעצמו, אין פירושו חילוט התמורה החוזית (ראו פרידמן וכהן, עמ' 62).
26. מעבר לנדרש, אציין כי גם אם נניח ולא ניתן לאתר אומד דעת סובייקטיבי משותף, אזי הפרשנות לחוזה נלמדת מתוך תכליתו האובייקטיבית של החוזה. מדובר בחוזה עסקי מסחרי, ומכאן שתכליתו האובייקטיבית, הינה התכלית המגשימה את ההיגיון הכלכלי מסחרי המונח ביסודו של החוזה (ראו פרשת אפרופים, בעמ' 313; פרשת ארגון מגדלי הירקות, פס' 29 לפסק דינו של המשנה לנשיא חשין. ראו גם ע"א 464/75 פרומוטפין נ' קלדרון, פ"ד ל(2) 191, 195 (1976); ע"א 757/82 חברת החשמל לישראל בע"מ נ. דוידוביץ, פד"י לט(3) 220, 223 (1985); ע"א 565/85 גד נ. נביאי, פד"י מב(4) 422, 430 (1989); ע"א 5559/91 ק.צ מפעלי גז ואנרגיה בע"מ נ' מקסימה המרכז להפרדת אויר בע"מ, פ"ד מז(2) 642, 649 (1993); ע"א 4857/02 מגה טי.וי. בע"מ נ' אפריקה ישראל, פ"ד נו(6) 951, 958 (2002); ע"א 9803/01 תחנת שירות ר"ג בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ, פ"ד נח(3) 105, 112 (2004); ע"א 8537/06 סויסה נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, פס' ג לפסק דינו של השופט רובינשטיין ([פורסם בנבו], 3.2.2009); ברק, פרשנות החוזה, עמ' 547; שלו, עמ' 426), כפי שציין בית משפט זה: