22. מן האמור נלמד כי לא ניתן לכנות את התניה בדבר משך ההתקשרות כתנאי מפסיק, שהרי מדובר באירוע שאינו חיצוני לחוזה, אלא תלוי בצדדים לחוזה, כפי שציין מר אילן תמיר (מנהלה של המערערת):
"ההסכם כלל אפוא התחייבות כי הקשר בין הצדדים לא יפסק, כל עוד לא מתחוללת פגיעה של ממש בפרויקט בגלל מחדלי אמריקר" (הדגשה שלי, ס' ג'') (סעיף 40 לתצהירו של מר אילן תמיר).
אם נפרש תניה זו כתנאי מפסיק, נוכל לומר כי המערערת הייתה רשאית, מבלי להפר את החוזה, לפגוע בפרויקט ולגרום לכישלונו, שהרי התוצאה של פגיעה בפרויקט הינה אך ורק הפעלת התנאי המפסיק. מכאן נראה כי הפרשנות בדבר קיומו של תנאי מפסיק אינה נובעת מאומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים, ובוודאי שלא מתכליתו האובייקטיבית של חוזה מסחרי (ראו ברק, פרשנות החוזה, עמ' 547). ביצוע העבודה בצורה שאינה מביאה לכישלונו של הפרויקט, הינה חלק מתנאי החוזה בין הצדדים, ומכאן "פירוש שלפיו מדובר בהתחייבות חוזית, מוציא את הפירוש כי מדובר בתנאי מפסיק" (פרשת גולדברג, עמ' 734). למעלה מן הדרוש, אבהיר כי הכרעתי בנקודה זו אינה בוחנת את הפרשנות שנתנה המערערת לתוכן התנאי, אלא אך ורק לשאלה האם על פי דיני החוזים עסקינן בתנאי מפסיק.
23. לאחר שפילסנו את דרכנו והסקנו כי מסמך סיכום הישיבה הינו חוזה שאינו בעל תנאי מפסיק, הגענו ללב ליבה של המחלוקת – מהו פירושו של החוזה, ובייחוד מהי פירושה של התניה בדבר משך ההתקשרות. לסוגיה זו נפנה כעת.
פרשנותו של מסמך סיכום הישיבה
24. פרשנותו של חוזה נלמדת כידוע מאומד דעתם הסובייקטיבי והמשותף של הצדדים, על פי לשון החוזה והנסיבות בהן הוא נערך ונחתם (ראו ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום, פ"ד מט(2) 265, 311 (1995) (להלן:פרשת אפרופים); ד"נ 2045/05 ארגון מגדלי ירקות-אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 11.5.2006) (להלן:פרשת ארגון מגדלי הירקות); ע"א 5876/06 אינטגרציה אנכית בע"מ נ' ראדא תעשיות אלקטרוניקה בע"מ ([פורסם בנבו], 4.2.2009); אהרן ברק פרשנות תכליתית במשפט 388-387 (2004); ברק, פרשנות החוזה, עמ' 287). בהיעדר אפשרות להתחקות אחר כוונתם הסובייקטיבית של הצדדים, נעזר הפרשן בכלי ניתוח אובייקטיביים ויבחן את אומד דעת הצדדים לאור הסכמים מאותו סוג וטיפוס ובהתחשב במטרות שהיו מנסים להשיג במקרה זה "צדדים סבירים והוגנים". בעניין זה ציינתי בפרשת ארגון מגדלי הירקות: